עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן מד · ג
אכן יש להוכיח מן גיטין (דף י"ח ע"ב) בתוס' ד"ה שמא פייס כו' שכתבו בשם ר"ת דפירש להך שמא פייס דהתם שמא פייס וביטל ואמר גט שנתתי בטל הוא כו'. וכ"כ הר"ן בחי' שם. הרי דס"ל דבמה דפייס את אשתו דמשום זה לחוד לא חיישינן לביטול הגט רק ע"י מה דפייסה ואמר גט שנתתי בטל הוא. בזה הוא דבטל הגט אבל ע"י פיוס לחוד לא חיישינן משום דכל זמן שלא הזכיר בפי' לבטל הגט דינו כמו כל גילוי דעתא בגיטא דקיי"ל כאביי דלאו מילתא היא. א"כ הוא הדין בנ"ד אף דנתפייס עם אשתו מ"מ כיון דלא הזכיר ע"ד הגט כלל אין דינו כביטל הגט. דאף דנתפייס עמה מ"מ יכול השליח למסור לה הגט. ולכאורה יש לסתור דבר זה מהך דאה"ע סי' קמ"א סעיף ס"ב בהרמ"א ובטור שם בשם תשובת הרא"ש בשולח גט לאשתו ואמר לשליח אם תרצה האשה לבא אלי אקיימנה כו' אם לא יוכל הבעל להתפייס עמה יכול השליח ליתן הגט כו'. דמשמע דאם נתפייס עם אשתו אינו יכול השליח ליתן הגט. הרי דלא כמו שכתבתי. אבל באמת אין שום סתירה מזה למה שכתבתי דהא שם מבואר דאמר לשליח אם תרצה האשה לבא אלי אקיימנה ואם לא פטור אותה בגט כו' א"כ הא הזכיר את הגט להשליח. ומשמע מדברי הבעל דבאם אקיימנה דאז לא ימסור השליח להגט אל האשה. דהא בשליח לא בעינן משפטי התנאים כמבואר באה"ע סי' ל"ח וב"ש ס"ק ב' ע"ש]. ע"כ אם היה פיוס גמור שם אינו יכול השליח למסור הגט להאשה. אבל אם לא הזכיר כלל ענין הגט לא להשליח ולא להאשה אף דנתפייס עמה. מ"מ יכול השליח למסור הגט לה: