עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן מג · א
תשובה בקצרה. והוא כי לכאורה יש להחמיר בזה דאמר השליח דבפירוש הזהירו שלא יתן הגט רק בעד סך שני מאות רו"כ ואף שנותן אמתלא ע"ז. עכ"ז הא בעדים לא מהני אמתלא כמבואר בח"מ סי' כ"ט ובסנהדרין (דף מ"ד) ורק בבע"ד מהני אמתלא כמבואר בכתובות (דף כ"ב) א"כ בשליח אפשר דלא מהני אמתלא משום דדינו כמו עד. עכ"ז יש לדון להיתירא בזה לפי מנהגינו דמביא השליח הרשאה מקויימת וע"פ דין א"צ לומר בפני נכתב ובפ"נ. כמבואר באה"ע סי' קמ"ב סעי' א'. ואף הריב"ש דמחמיר בזה אינו אלא לחומרא בעלמא. כמבואר בב"ש סי' קמ"א ס"ק מ"ד וכש"כ היכא שנתקיים הגט מן הב"ד שסידרו את הגט זולת ההרשאה. דלא שייך להחמיר בזה כלל אף להטעם שכתב הב"ש סוף ס"ק מ"ד הנ"ל. לחוש שמא לא זהו הגט דמסר בידו ע"ש. ובוודאי אף דלא אמר בפ"נ מ"מ מן עיקר הדין אין להחמיר. וזהו ברור דהא דקיי"ל שליש נאמן דאף דלא העיד בב"ד רק חוץ לב"ד ג"כ מהימן בתורת שליש. כמבואר בגיטין (דף ס"ד ע"א). תנן האשה שאמרה התקבל לי גיטי כו' ואמאי ניהימני' לשליש מי קא נפיק גיטא מתותי ידי' דליהימני' תינח אמרה קבל ל"ל ופירשו התוס' דל"ל בפנינו קבל לא הי' צריך אלא לעדים שראוהו בידו שלם. אלמא דאף כשלא הגיד עדותו בב"ד רק לפני עדים ג"כ מהימן בתורת שליש. וכן מבואר בח"מ בסי' נ"ו סעי' ו' בהג"ה דקודם שיוציאנו מידו יאמר לפני עדים האיך בא השטר לידו ומהימן ע"ש בסמ"ע וש"ך אלמא דמהימן השליש אף חוץ לב"ד