עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן מב · השמטה
מלעיל סוף ענף ב' בד"ה אך יש לדחות כו' ורציתי לומר דהא דשוו ג"כ לשחרורי עבדים בגיטין (דף ט') לא אתי כרשב"ג. לכאורה יש לסתור זה מהא דאיתא התם בארבעה דברים שוו כו' למעוטי מאי למעוטי הא דתניא עדים שאינם יודעים לחתום כו' רשב"ג אומר בד"א בג"נ אבל בשחרור כו'. הרי דאתי כרשב"ג. אבל באמת י"ל דמצי הברייתא לסבור כהת"ק רק הכוונה הוא דאשמועינן הברייתא דלא נחלק בין שטרות לג"נ לומר דדוקא בג"נ ושחרור דשייך תק"ע בזה הקילו ולא בשאר שטרות דקמ"ל מדלא מני זה דלא שייך לומר כן. או משום דבכל שטרות כשר בעדים שאינם יודעים לחתום. או דמחלקינן בין ג"נ לשחרור דלא שייך תק"ע בזה כ"כ. וכמש"כ הפני יהושע שם. ובאמת לפי מש"כ הוי מצי הגמ' לומר למעוטי הא דביטלו שלא בב"ד ביחד דלא הוי ביטול בג"נ. אבל בשחרור הוי ביטול דלא שייך התם אפקעינהו לקידושי כו':
והנה לעיל סוף ענף ב' כתבתי דכל זה מיירי בהתנה בפירוש דלא יהי' בתורת זכות עבור העבד רק בתורת שליח להולכה וכמו בג"נ וע"כ שייך בזה דין ביטול ואין לומר דמיירי באמר לשון הולך כו' דהא ס"ל להתוס' בגיטין (דף י"ב) דבשחרור דהוי כמו מלוה דתן והולך הוי כזכי וכפי סברת הרא"ש ספ"ק דגיטין והובא ביו"ד סי' רס"ז סעי' ע"ו ברמ"א שם:
וזה מוכרח בגיטין (דף ט') בסוגיא דנא דאמרו שוו ג"נ לשחרורי למוליך ומביא לומר בפ"נ וקשה הא בשליח לקבלה באשה א"צ לומר בפ"נ וכמש"כ רש"י בגיטין (דף ב') ובר"נ וכמש"כ הפני יהושע לגיטין (דף ב'). וכיון דבעבד כזכי וכן הולך א"כ הוי כמו שליח לקבלה דא"צ לומר בפ"נ. וע"כ מוכח לומר שחרורי דמני שם מיירי בהתנה בפירוש דלא יהי' בתורת זכות רק בתורת שליח להולכה ודומיא דג"נ דאמרו שוו למוליך ומביא. וזה הוא מוכרח. וע"כ שפיר כתבתי לדון בזה בענין ביטול. וראיתי בפני יהושע לגיטין (דף ט' ע"ב) שהקשה זה ונדחק ליישב אכן לפי מה שכתבתי אין מקום לקושייתו בפשיטות וקצרתי: