עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן מא · ו
א"כ ה"ה באומר תן חפץ לפלוני דא"צ להמלך בי' דהא כיון דלא הוי בזה שני שליחות א"כ לא שייך בזה סברת הרא"ש הנ"ל. וע"כ מוכח לפ"ז דהדין ברור הוא באומר תן חפץ לפלוני דא"צ להמלך בי'. והא דירושלמי דא"ל רב למשרתו דאם איש עשיר הוא דימליך בו שנית. אין זה מן הדין רק הוי זה כמו הא דמבואר בח"מ סי' ל"ט סעיף י"ג דבהתנה בפי' שלא יתנו עד שישאלו אותו אם ליתן דאז ודאי דלא יתנו בלא אמלוכי בי' אף שהי' בקנין. רק בסתמא בלא הותנה בפי' א"צ לאמלוכי בי' באומר תן חפץ זה לפלוני. וע"כ רב ציוה למשרתו דאם יאמר לו ליתן מתנה דלא יתן בלא אימלוכי בי' ואז ודאי אין נותנין וחשש רב לטובתו ועצה טובה זהו שלא יצטרך בכל פעם להתנות כן בפי' כדמצינו כן בכמה דוכתי אבל אם לא התנה בפי' אז הדין הוא שיתנו מיד וא"צ אימלוכי בי'. וע"כ לא סתרו דברי הירושלמי לדברי הרא"ש. כי הירושלמי לאו דינא קאמר רק עצה טובה קמ"ל דאם עשיר הוא ימליך בי'. ואם עני הוא לא יצטרך לשאול לו שנית. וזהו מוכרח בכוונת הירושלמי. דאל"כ תקשה על רב מהא דכתבו ותנו בגיטין כנ"ל וראיתי בהפלאה לכתובות שם שהקשה כן על הרא"ש. אבל העיקר הוא כמו שכתבתי בעז"ה: