עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן מא · ג
והא דמצינו בכתובות (דף נ"ה) דכתובו וחתומו והבו לי' צריך אמלוכי בי'. הא מבואר ברא"ש שם החילוק דשא"ה מדלא הקנהו בקנין חליפין ע"כ רגלים לדבר דרוצה שימלכו בי'. א"כ בגט אשה דלא שייך בזה קנין חליפין. ע"כ דינו כמו כל האומר תן לפלוני דא"צ לאמלוכי בי'. ולא חיישינן לביטול וחזרה וכמו שפסק הרא"ש בכתובות שם דתן חפץ זה לפלוני א"צ להמליך בי' וכמו שפסק בפסקי הרא"ש שם ס"ק ד'. ובודאי לא שייך בהא דתן חפץ לפלוני הטעם הא דאין צריך להמלך בו משום דאוקי על חזקת כשרות דאסור לחזור בו משום דדברים יש בו משום מחוסרי אמנה כמבואר בב"מ (דף מ"ט). דזה אינו דהא במתנה מרובה מותר לחזור בו כמבואר שם ובח"מ סי' ר"ד דאין בזה משום מחוסר אמנה ואפ"ה לא חלקו באומר תן חפץ לפלוני וכתבו סתמא דא"צ להמלך בו. דמשמע דאף במתנה מרובה דלא שייך בזה חזקת כשרות דהא לא מרעינן לחזקת כשרותו אף דנימא דחזר בו. ומ"מ לא חיישינן לחזרה. משום דחשש חזרה הוי חשש רחוק. א"כ ה"ה בנ"ד בעוזב דאמר כתבו ותנו דאף דלא שייך בעוזב חזקת כשרות. אפ"ה הא לא חיישינן לחזרה מצד עצמו דע"כ כותבין ונותנין: