אור ברסלב
עין יצחק חלק ב סימן לג › ח

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן לג · ח

ז

ועכ"ז קשה לסמוך על העצה הזאת בלבד דהא אכתי יש לחוש דישיג איזה אנשים שיזדקקו להתיר שבועתו דהא כמה אינשי דלא מעלי איכא בשוקא ובפרט דיש לו מודעא ת"י שהי' לו אונס שהי' מוכרח לגרשה ויאמרו דעושים מצוה. וגם הא הדין הוא דבפרט לאחד מן המתירים סגי ועיין בתשובת ר' עקיבא אייגר זצ"ל סי' ע"ג וקצרתי. וכן לא שייך בזה לומר דישבע ע"ד רבים וכיוצא דהא לדבריו וכן ע"פ מודעא בעדים שיהי' לו א"כ אדרבה מצוה להתיר נדרו ושבועתו בכה"ג כידוע פשיטותו בזה וע"כ קשה לסמוך ע"ז לבד. ולכן נראה לי לדון העצה הזאת כן והוא כי תיכף לאחר שיגרשה כד"ת עם הביטול מודעא כו' ותיכף לאחר נתינת הגט לידה כדין ישבע הבעל בפני הב"ד כי הגט שגירש כעת את אשתו לפניהם הי' גט כשר כדין ובלא שום ביטול ותנאי כלל אף בלבבו ומחשבתו רק בלב שלם ומחשבתו הרצוי' וברצונו הטוב לגמרי וכן הביטול מודעות ותנאים שעשה בעת נתינת הגט היו הכל בל"ש ומרצונו הטוב ובלא שום מחשבת ביטול ותנאי בעולם כלל ובאופן שתהי' מותרת לשוק ע"י הגט שנותן לה. ויודיעו לו מקודם נתינת הגט לידה כי תיכף אחר נתינתו ישבע כפי נוסח הזה. והיכא דנשבע תיכף לאחר הנתינה אין לחוש לשכחה וכמבואר בכתובות (דף ל"ג) דאמרו ניתרי מעיקרא אמרי אישתלין ניתרי בשעת מעשה כו'. וכמש"כ הר"נ בפ"ז דשבועות והובא בש"ך ח"מ סי' ל"ד ס"ק ח' ובש"ך סי' צ"ב ס"ק א' דבזמן קרוב ודאי לא שכח. וכיון דנשבע תיכף לאחר נתינת הגט על מעשה העבר בזה לא שייך חשש דישאל על השבועה. דהא לא מצינו שאלה והתרה על נשבע בהענין העבר בשבועת שקר. וכמו בנשבע לשקר שלא אכלתי או שאכלתי דבזה כיון דיצתה מפיו לשקר בעת שנשבע לא משכחת ביה שאלה והתרה. ואם הי' כוונתו בעת נתינת הגט והביטול מודעי על איזה ביטול ותנאי ומצד האונס ובלא ריצוי בל"ש. א"כ הי' שבועתו על העבר בשבועת שקר בעת שהוציא השבועה מפיו. וכיון דנשבע ע"ז ודאי נאמן דהא בעל שאמר גרשתי את אשתי אף דאינו נאמן על למפרע עכ"ז נאמן על להבא וכמו שכתב הב"ש בסי' קנ"ב ס"ק א' דהדין הוא דפלגינן דבורי' ע"ש. וכיון דבידו לגרשה נאמן על להבא:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה