אור ברסלב
עין יצחק חלק ב סימן כט › ענף ד

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן כט · ענף ד

ענף ג

טו

ועוד דהא כבר כתבתי בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' י"ב בקונטרס מיוחד על גט שכתבו כהן על אינו כהן דיש להכשירו במקום עיגון וביארתי שם בטוב טעם הכל על נכון בעז"ה. והנה כעת נזכרתי מה דיש להעיר בעיקר מילתא דנא מן מה דכתב החלקת מחוקק באה"ע סי' י"ג ס"ק ז' ובב"ש ס"ק י"ג שם להשיג על המהר"ם מלובלין סי' קי"ז שכתב בגט א' דטעה הסופר וכתב בגט הראשון לוי והוא לא היה לוי וכתבו גט שני דהעלה להקל שלא להמתין צ' יום לאחר גט שני ע"פ סברת הר"ת דגיטין (דף צ') והשיגו עליו כי דין של הר"ת הוא דוקא בגט הניתן משום חומרא אבל אם גט הראשון הוא בטל מן הדין בזה צריכין להמתין צ' יום לאחר גט שני ע"ש. א"כ מבואר להדיא בח"מ ובב"ש דס"ל בכתבו לוי על מי שאינו לוי דהגט בטל מן הדין. א"כ ה"ה בכתבו כהן על מי שאינו כהן הגט בטל מן הדין. ומוכח מזה דלא כמש"כ בספרי להקל בזה במקום עיגון. ותמהני על הנו"ב במ"ק סי' פ"ט ובנו"ב מ"ת סי' ק"ט ששקיל וטרי בזה וכן רע"א זצ"ל בתשובה ולא הביאו להעיר מן הך דסי' י"ג בח"מ וב"ש הנ"ל. אכן באמת י"ל דהמהר"ם מלובלין דס"ל שם לדמות עובדא זו להך דגיטין (דף צ') בתוס' שם בשם הר"ת בגט הניתן רק מפני חומרא ולעז ולא מן הדין משום דס"ל באמת כמו שכתבתי בספרי באר יצחק להקל בכתבו כהן על מי שאינו כהן אם הוא מקום הדחק. ע"כ שפיר דימה זה המהר"ם מלובלין שם להך דהר"ת משום דס"ל להמהר"ם מלובלין דגט זה אינו בטל מן הדין. ומיושב באמת לפ"ז השגת הח"מ והב"ש הנ"ל עליו. ויהיה סייעתא מן המהר"ם לובלין הנ"ל דס"ל כמש"כ בספרי שם:

טז

אך בנ"ד דהוחזק לכהן בעיני כל במ"כ ובמ"נ בודאי יש להקל במקום עיגון וכמש"כ בשינוי בשם אביו כנ"ל. ואחר כותבי כ"ז מצאתי ראיתי בשו"ת מים חיים מהגאון ר' חיים כהן ראפפארט זצ"ל מאוסטרהא סי' מ"א בגט א' שכתבו עליו הלוי והוא אינו לוי והוחזק שם ללוי בעיני כל. דכתב לדמות זה לשינה שם אביו והוחזק והעיר ג"כ בכמה ענינים כעין מה שכתבתי וכוונתי לדעתו בעז"ה. ואף דשם מיירי בנשאת ובנ"ד הא לא נשאת עכ"ז הסברות שלו כפי מש"כ שם זה שייך ג"כ לדון להקל מטעם זה אף בלא נשאת ע"ש. ומה שכתבתי בספרי באר יצחק סי' י"ב סוף ענף ו' להחמיר בכזה בקיבלה הגט ע"י שליח דזהו ע"פ דברי הצ"צ סי' פ"ג דכתב להחמיר בגט ע"י שליח. זהו דוקא בשינו שם אבי האשה מהטעם דלא עשאו שליח לגרש אשה זו כלל כמש"כ שם הצ"צ. אבל היכא דנעשה השינוי בשם אבי האיש לא שייך סברא זו דהא אומר בפיו בפירוש דהוא מגרש את אשתו. וגם בעיקר דברי הצ"צ העיר בתשובת רע"א זצ"ל סי' קי"ז להקשות עליו. ושם בסי' קי"ח כתב רע"א לדון מטעם אחר דלכן גרע ע"י שליח משום דכיון דיש ריעותא בהגט אינו נאמן השליח לומר דהוא שלוחו של הבעל הלז כו' ע"ש. וי"ל דזהו דוקא היכא דליכא עדים אחרים להעיד ע"ז זולת השליח. אבל בנ"ד דהב"ד שסידרו את הגט יודעים מזה באר היטב ע"כ לא שייך להחמיר מטעם הלז ג"כ בנ"ד. ובפרט דהוחזק שם במ"כ ובמ"נ בשם זה כפי שנכתב בהגט וגם לא ידעו שם מן שם אחר של אביו והוחזק שם לכהן מכבר ע"כ אין זה מקרי ריעותא כלל דהא לפי דעתם דהיו סוברים באמת דכן הוא שמו של אביו כפי שנכתב בהגט והוא כהן ע"כ לא היה באפשרי בידם לכתוב באופן אחר לפי דעתם וע"כ אין זה מקרי ריעותא כלל. ולכן יש להקל בנ"ד אף דהיה הגט ע"י שליח כיון דהוא מקום עיגון:

ידידו יצחק אלחנן בהרב מו"ה ישראל איסר זצ"ל החופ"ק

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה