עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן כו · ד
ולכן בכתבו שם העיר על תחום העיר אף דבנדרים בלשון ב"א כל שהוא חוץ לעיבורה אין שם העיר ע"ז. מ"מ לענין גט כיון דבלשון דוחק יש לפרש דקאי שם העיר גם על תחומה. ע"כ אין זה מקרי שינוי שם העיר ולא מבטלינן בכה"ג את הגט וכמו בשטרות כנ"ל. א"כ מה"ט גם במה שכתבו שם האב על אבי אביו כיון דבלשון דחוק ג"כ יש לפרש דבן בנו נכלל בלשון בנו דאם לא כן אמאי אמרו בנודר מבנו דאם אין לו בן דאז נאסר מן בן בנו וכמש"כ הנימוקי יוסף בב"ב פ"ט. והא בנדרים בעינן לבטא בשפתים ואין הנדר חל עד שיוציא בשפתיו כמבואר בשבועות (דף כ"ו) וביו"ד סי' ר"י. וע"כ מוכח דבאמת גם בלשון בנו נכלל גם בן בנו אך דהוי זה בפירוש דוחק והיכא דיש מקום לפרש בפירוש מורווח יותר טוב לפרשו בפירוש מורווח בטוב. אך היכא דאין לפרשו בלשון טוב ומורווח אז בע"כ מפרשינן בלשון דוחק. וע"כ בכדי שלא יתבטל הגט ובכדי שלא יהיה מקרי שינוי השם של אביו מפרשינן גם בלשון דוחק בכדי שיוכשר הגט. וכעין זה כתבו התוס' בפסחים (דף ז' ע"ב) ד"ה כי פליגי בעל ביעור כו' פי' ר"ת לשעבר משמע טפי מלהבא אבל מ"מ משמע נמי קצת להבא דאי לא משמע כלל להבא כו' עכ"ל ע"ש וקצרתי. כללו של דבר דשיטת המהר"י ווייל הוא דאף במה דחזינן דבלשון ב"א אינו כמו שנכתב בהגט מ"מ היכא דבלשון תורה לא הוי שינוי השם בהגט או היכא דבלשון דוחק עכ"פ יש לפרשו דלא יהיה מקרי שינוי בהגט דבכזה לא נפסל הגט משום שינוי וגם משום לעז אין לחוש בכה"ג ואחת משתי אלה ס"ל להמהר"י ווייל. וה"ה בנ"ד לפ"ז דאין זה מקרי שינוי שם אביו. וע"כ אין להזניח שיטת היש"ש והאחרונים שהביאו דבריו בסתימות דאף בלא התנכר אביו דג"כ כשר וכפי שנראה מן התורת גיטין והבאר היטב כנ"ל: