עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן כג · יא
ועוד יש לדון בנ"ד להיתירא עפ"י דברי הגט פשוט בסי' קכ"ט ס"ק קכ"ו בשם שבתי אם כתב שבתאי דבשעת הדחק יש להכשיר הגט לפי דשם שבתאי אינו מצוי בינינו וע"כ לכל הרואה הגט יוודע לו כי זה הוא גט של שבתי ויתלו בטעות. ודברי הג"פ מסתברים קצת בסברא דזה מקרי מוכח הטעות מתוכו. וזה הוא בשם דבר המצוי לטעות וכעין הא דח"מ סי' מ"ג סעי' ח' ברמ"א גבי ענין אחר. והנה בחתם סופר סי' כ"ח הביא בשם הרא"ם בתשובה דדוקא שני דברים אין לתלות בטעות. ומשמע דדבר א' י"ל דיתלו בטעות ומקרי זה בשם מוכח מתוכו הטעות [ואין ת"י תשובת הרא"ם]. ומצינו בשו"ע ח"מ סי' מ"ט סעי' ו' דאם טעו וכתבו ראובן במקום שמעון כו' די"א דאם יתברר שהוא טעות סופר כשר. ואף להנך דפליגי שם זה הוא אם צריכין לבירור עפ"י עדים ע"ז וכיון דאין מוכח מתוכו הטעות ע"כ פסלו להשטר. אבל היכא דמוכח הטעות מתוך הכתב אף בלא בירור זולתו בזה כ"ע מודו דכשר ואין לנו להרבות במחלוקת. ונכונים דברי הגט פשוט בזה: