עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן כג · ח
וכיון דמקור דברי הסוברים דבן פ' כשר גם בשם הבעל והאשה בגט הוא דלמדו זה מן עדים דבן פ' עד כשר. א"כ ממילא ה"ה בשמות הזוג הדין נותן דאף ביש לאבותם עוד בנים ובנות דג"כ כשר הגט. וזה מקרי ג"כ ספירות דברים בהגט. וכמו בשני יוב"ש בעיר אחת דמהני לצאת דין ספר כריתות וספירות דברים אף דלא נתברר ע"י הגט איזהו יוב"ש הוא המגרש. אך להסוברים דבעינן מוכח מתוכו לא מהני אם לא שלשו שמותם. אבל למאן דס"ל ע"מ כרתי ולא בעינן מוכח מתוכו כשר הגט אף דלא שלשו שמותם ולא כתבו סימן. וכן הוא אף בלא כתבו רק שמו ולא שם אביו ג"כ כשר הגט ומקרי ספירות דברים אף דכמה יוסף איכא בשוקא. הרי דמשום ספירות דברים מהני קצת ראיה מי הוא המגרש והמגורשת. ומה"ט מהני אף בן פ' בלבד וכמו בן פ' עד. וכמו שכתבתי במכתבי הראשון להוכיח כן מן התוס' גיטין (דף ל"ד ע"ב) ד"ה והוא דאיתחזק כו' בסה"ד שהקשו מהך דגיטין (דף פ"ז) דחניכתו וחניכתה כשר וכך היו נקיי הדעת עושין דמשמע דאף לכתחילה היו חותמין כן. והנה מתירוצם שתירצו דנקיי הדעת היו שמותיהם ידועין כו'. משמע פשט דבריהם דפירשו דהך דנקיי הדעת עושין כן דקאי על חתימתם בהגט: