אור ברסלב
עין יצחק חלק ב סימן כא › ענף ב

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן כא · ענף ב

ענף א

ז

ולפ"ז יש לדון דדוקא היכא ששם אחד מהנך שמות הכתובים בהגט יש שם אחד שהוא נחשב לשם עיקר והשני נחשב לטפל. אז פסל מהרי"ק וכמבואר שם במהרי"ק דמיירי בנידון זה וכן בל' המחבר דה"ל למכתב ראובן דמתקרי שמעון משום דשם אחד הוא עיקר והשני הוא טפל. וכיון דהדין הוא על פי התקנה המבואר בש"ס לכתוב שם העיקר קודם ועל השני שהוא טפל לכתוב דמתקרי. והם לא כתבו כן בהגט ע"כ שפיר יש לחוש בכה"ג ללעז דמי שרואה הגט שנכתב בו השני שמות ביחד יאמר דלא כתבו הבעל רק אחר הוא לפי דאם הי' אותו הבעל הלא הדין הוא לכתוב ראובן דמתקרי שמעון וע"כ יוציאו לעז ופסול מה"ט מדרבנן. אבל היכא דאין הכרע לשם אחד על שם השני דיש שקורין לו בשם ראובן לבד. ויש שקורין לו בשם שמעון לבד ואין לברר מי הם הרוב בזה משום דקצת קורין לו בשם זה וקצת קורין לו בשם האחר בכה"ג דאין לנו בבירור שם העיקר מי הוא. ואין שייך למכתב ע"ז כ"כ לשון דמתקרי [וכן שני גיטין כל גט לשם אחד בפ"ע אין שייך בזה כ"כ דאין זה דומה להמבואר בשו"ע סי' קכ"ט סעי' י"ח בשם הר"ר פרץ דשם וקצרתי בזה] וכיון דשני השמות הם שקולים ואין לאחד מהם הכרעה על השני ולא שייך בכה"ג כ"כ לכתוב דמתקרי בין השמות. וע"כ הדין נותן בזה לכתוב שני השמות ביחד. כיון דמן הדין כבר נתבאר דגם בכה"ג שייך לכתוב שני השמות ביחד. וחשש לעז לא שייך בזה כיון דלא שייך בכה"ג כ"כ לכתוב דמתקרי. וע"כ לא יוציאו לעז ע"ז למי שיראה את הגט. משום דכתיבת שני גיטין כבר ידוע ומפורסם שנמנעים מליתן שני גיטין זולת במקום הדחק וההכרח וע"כ אין חשש לעז בזה. ועיקר המקור בש"ס לכתוב דמתקרי לא מצינו רק בשם העיקר והטפל:

ח

וכן מוכח מן דברי הרמ"א סי' קכ"ט סעיף ט"ז שכתב י"א דמי שיש לו שני שמות אם רגיל בשניהם ומ"מ האחד הוא יותר עיקר כותבין פלוני דמתקרי פלוני ואם אינו רגיל בשני כותבין דאתקרי וכמש"כ הג"פ גירסא זו בס"ק פ"ג ע"ש. ומשמע דוקא היכא דשם אחד מהם הוא העיקר אזי כותבין פ' דמתקרי פ' אבל אם לא נחשב לעיקר אזי אין כותבין דמתקרי רק שניהם ביחד. ומוכח כמו שכתבתי דבכה"ג גם המהרי"ק מודה דכשר אף אם לא נכתב דמתקרי רק כתבו שניהם ביחד והטעם הוא ברור לפי היסוד שהוכחתי מן הגמ' והמ"ר דבאמת לפי הדין שייך גם על שמות חלוקין לכתוב שני השמות ביחד. ועיקר טעמו דהמהרי"ק לפי דברי הג"פ בס"ק ס"ב בכוונתו דאף בחלוקין בשני השמות במקום אחד פסל המהרי"ק משום חשש לעז. וע"כ בכה"ג דלא שייך לעז וכמו שנתבאר מודה המהרי"ק דכשר. ולפ"ז בנ"ד שכתבו שרה דמתקריא חיה טויבא שרה. והא במקום הכתיבה והנתינה נקראת בפי הרוב בשם שרה לבד וקצת קורין לה חיה טויבא וקצת קורין לה טויבא שרה וכיון דעיקר שמות הגט אזלינן רק בתר מקום הכתיבה והנתינה. ושם נקראת בפי הרוב בשם שרה לבד א"כ שם שרה נחשב לנו לעיקר השם ושם חיה טויבא לא נחשב לשם העיקר ביותר נגד שם טויבא שרה במ"כ ומ"נ כיון דבמ"כ ומקום נתינה לא הוי שום מעלה ויתרון לשם חיה טויבא נגד שם טויבא שרה כיון דקצת קורין בשם זה וקצת קורין בשם זה ולא שייך בנ"ד כ"כ לכתוב דמתקרי בין הנך שמות. ע"כ לכ"ע כשר לכתוב חיה טויבא שרה ביחד ולא מיפסל אף מדרבנן וגם המהרי"ק מודה בזה ואין לנו להרבות במחלוקת בין הפוסקים:

ט

ועוד נלע"ד דאפילו נימא דבנ"ד הי' להם לכתוב שרה דמתקריא חיה טויבא ודמתקריא טויבא שרה וכעין מה שכתב הטיב גיטין בלקוטי שמות סעיף כ"ו ע"ש. מ"מ יש להקל בדיעבד אם לא כתבו כן. והוא דנראה לי לדון דהא דפסל המהרי"ק במי שיש לו שני שמות מחולקים וכתבו ראובן שמעון ביחד. דגם המהרי"ק מודה דאין זה שינוי גמור ומוכרח דהא כבר הוכחתי דמצינו דאף על שמות מחולקים הדרך לכתוב השני שמות ביחד. והא דפסל המהרי"ק להגט י"ל דטעמו דאף דזה לא הוי שינוי גמור ומוכרח דהא אף דנכתב ראובן שמעון ביחד יש לפרשן עדיין דהם שמות מחולקים. מ"מ כיון דנהגינן לכתוב דמתקרי ביניהם ובנ"ד לא נכתבו א"כ יש מקום לפרש להגט דהוא נקרא בשני השמות ביחד ולא זהו הבעל שיש לו שני שמות מחולקים. ומצינו כה"ג בהפוסקים והובאו בגט פשוט סי' קכ"ח ס"ק ג' שכתב בשם מהריב"ל דנשאל על שם פאלומבה דהשמיטו לאות אל"ף והשיב דאף דעדיין יכולין למקרי כנכון מ"מ כיון דאיכא למקרי הכי ואיכא למקרי הכי ה"ל כאלו לא נכתב שמם בהגט ופסול אפילו בדיעבד עכ"ל המהריב"ל. והעלה שם הגט פשוט דהיכא דלא הוי שינוי גמור ומוכרח אינו פסול רק היכא דמיפסל חסרון כתיבתו וזהו בשמו ושמה אבל בשם אבי המגרש והמתגרשת ושם עירו ועירה שנכתבו בלשון דמקרייא הכי ומיקרייא הכי אין לפוסלו דלא גרע מאלו לא נכתב כלל דחסרון כתיבתו אינו מעכב בדיעבד ע"כ אינו פוסל שם שינוי דאינו מוכרח עכ"ל הג"פ בקצרה וכ"כ התורת גיטין בשם הג"פ לדינא בסי' קכ"ח ס"ק ז':

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה