עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן יז · א
הנני להשיבו בקצרה. והוא כי אמרו בגיטין (ד' ל"ד) דמי שמשנה שמו במקום כתיבה ונתינה מחמת מרדין או מחמת ממון דיכתבו השם שהוחזק שם וכמש"כ הרא"ש שם. וכעין זה באה"ע סי' קכ"ט סעי' י"ב דאם מ"כ ומ"נ הם במקום א' אז העיקר לכתוב שם שהוחזק שם ועל השם שיש לו במק"א יכתבו לכתחילה דמתקרי ובדיעבד כשר אף דלא כתבו רק שם מ"כ ומ"נ לבד וכמבואר בסוגיא דגיטין הנ"ל ובכל הראשונים. אך אם מ"כ ומקום נתינה הם שני שמות מחולקים בזה צריך שיכתוב שם מ"נ לעיקר ועל שם מ"כ דמתקרי. וראיתי בגט פשוט סי' ק"כ ס"ק י"ז שכתב דלפי מש"כ הרשב"ם בב"ב (דף קס"ז ע"ב) ד"ה אין חוששין לו כו' דאם נודע בודאי שהחליף שמו היה נראה מלשון הרשב"ם שכתבתי דהגט פסול אך הרא"ש כתב בפרק השולח וז"ל ואפילו נודע לנו אח"כ שיש לו שם אחר במק"א הגט כשר דאין לנו אלא שם שהחזיק עצמו כו' עכ"ל הג"פ. ולענ"ד אין סברא לומר דלשיטת הרשב"ם יהיה הדין דאם החזיק א"ע בשם אחר במ"כ ובמ"נ יהיה פסול אם לא כתב רק השם של מ"כ ומ"נ כפי שהחזיק א"ע שם בשם החדש. דהא מבואר בגיטין (ד' ל"ד) בכולי סוגיא ובפי' רש"י שם בד"ה והוא דאתחזק כו' דהעיקר הוא בהשם שהחזיק א"ע במ"כ ובמ"נ בשם החדש אף שהחליף שמו שם וכמו דאמרו שם בני אדם הבאים משם לכאן שמו יוסף וקוראין לו יוחנן כו'. וכן מבואר בכל הראשונים דהעיקר הוא שם שהחזיק א"ע במ"כ ובמ"נ אף דהוי בשם חדש: