עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן יז
ב"ה עש"ק ט"ו אלול תרל"ד. אל כבוד הרב המאוה"ג וכו'
מכתבו הגיעני בדבר שאלתו נידון סידור גט א' של איש א' אשר מתגורר במחוז זה תשע שנים עם אשתו ונקרא בפ"כ בשם פאלק ובמכתביו ושטרות חותם א"ע בשם שמעון פאלק וכשעולה לתורה קורין אותו בשם שמעון בן יהושע. ונודע כעת כי שמו מהעריסה וכן השם שהיה נקרא בטרם ביאתו למחנם היה שם אחר היינו בשם אברהם יצחק בן זאב המכונה וואלף והאריך כת"ר איך לסדר הגט וביקש ממני לחוות דעתי:
א
הנני להשיבו בקצרה. והוא כי אמרו בגיטין (ד' ל"ד) דמי שמשנה שמו במקום כתיבה ונתינה מחמת מרדין או מחמת ממון דיכתבו השם שהוחזק שם וכמש"כ הרא"ש שם. וכעין זה באה"ע סי' קכ"ט סעי' י"ב דאם מ"כ ומ"נ הם במקום א' אז העיקר לכתוב שם שהוחזק שם ועל השם שיש לו במק"א יכתבו לכתחילה דמתקרי ובדיעבד כשר אף דלא כתבו רק שם מ"כ ומ"נ לבד וכמבואר בסוגיא דגיטין הנ"ל ובכל הראשונים. אך אם מ"כ ומקום נתינה הם שני שמות מחולקים בזה צריך שיכתוב שם מ"נ לעיקר ועל שם מ"כ דמתקרי. וראיתי בגט פשוט סי' ק"כ ס"ק י"ז שכתב דלפי מש"כ הרשב"ם בב"ב (דף קס"ז ע"ב) ד"ה אין חוששין לו כו' דאם נודע בודאי שהחליף שמו היה נראה מלשון הרשב"ם שכתבתי דהגט פסול אך הרא"ש כתב בפרק השולח וז"ל ואפילו נודע לנו אח"כ שיש לו שם אחר במק"א הגט כשר דאין לנו אלא שם שהחזיק עצמו כו' עכ"ל הג"פ. ולענ"ד אין סברא לומר דלשיטת הרשב"ם יהיה הדין דאם החזיק א"ע בשם אחר במ"כ ובמ"נ יהיה פסול אם לא כתב רק השם של מ"כ ומ"נ כפי שהחזיק א"ע שם בשם החדש. דהא מבואר בגיטין (ד' ל"ד) בכולי סוגיא ובפי' רש"י שם בד"ה והוא דאתחזק כו' דהעיקר הוא בהשם שהחזיק א"ע במ"כ ובמ"נ בשם החדש אף שהחליף שמו שם וכמו דאמרו שם בני אדם הבאים משם לכאן שמו יוסף וקוראין לו יוחנן כו'. וכן מבואר בכל הראשונים דהעיקר הוא שם שהחזיק א"ע במ"כ ובמ"נ אף דהוי בשם חדש:
ב
ולכן נלע"ד דכוונת הרשב"ם בב"ב (דף קס"ז) הנ"ל הוא כן דדוקא היכא דיש לחוש דהחזיק א"ע בשם החדש לפי דמשנה שמו בערמה כדי שיגרש אשת ראובן בן יעקב שבמקום פלוני וכמש"כ הרשב"ם שם מקודם בד"ה וניחוש כו'. ועיקר כוונתו במה דשינה שמו הוא רק כדי שיהיה יכול לגרש אשת חבירו בערמה ובקנוניא. ואחר שיוציא לאורה פעולת הרמאות שלו לא איכפת ליה יותר אם יהיה נקרא עוד בשם החדש דוקא. כי אחר זה יהיה נקרא בשם העצם שיש לו מכבר. וע"כ כיון דלא החזיק א"ע לקרותו מכאן ולהלן בשם החדש במקום כתיבה ונתינה. בזה שפיר משמע מלשון הרשב"ם בב"ב שם דהגט פסול בכתבו רק שמו החדש שהיה ע"י רמאות כנ"ל. אבל היכא שהחזיק שמו בשם חדש במ"כ ונתינה שיהיה נקרא שם רק בשם החדש מאיזה טעם. בזה גם הרשב"ם מודה דעיקר שמו הוא לכתוב לעיקר כפי שם החדש שהחזיק א"ע שם שלשים יום. רק לכתחילה יכתבו דמתקרי על השם שיש לו במק"א וכמבואר בגיטין שם כנ"ל ויש להאריך בזה:
ג
וע"כ ברור ופשוט בנ"ד דיכתבו השם שהחזיק א"ע במחנם לעיקר. ועל השם שיש לו במק"א במקום מולדתו יכתבו דמתקרי. אך עדיין יש להתיישב בנ"ד דבפ"כ נקרא בשם פאלק ועלייתו לתורה הוא בשם שמעון וחתימתו בשם שמעון פאלק. והא עיקר השם הוא כפי שנקרא בפ"כ. והתורת גיטין בסי' קכ"ט ס"ק כ"ה כתב דשם שהכל קורין לו הוא העיקר. ולפ"ז צריכים לכתוב פאלק דמתקרי שמעון פאלק ע"ש החתימה. והא ידוע מש"כ הטיב גיטין בשמות אנשים אות א' ס"ק ל"ה דעל החתימה אין לכתוב דמתקרי וזהו ע"פ דברי הט"ז בשם אלעזר ולאזר דהיה חותם אליעזר דכתב הט"ז דאין לכתוב על שם החתימה דמתקרי ומזה הוציאו האחרונים דלא לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה. ובאמת אין זה מוכרח בדברי הט"ז דהא הט"ז כתב שם דלכן לא אזלינן בתר חתימתו אליעזר לפי שהיה זה ע"י שיבוש וטעות ולא אזלינן בתר טעותו. אבל היכא דהחתימה שלו לא ע"י טעות רק במתכוין חותם שמו כן בזה אין הכרח כלל מהט"ז. ועיין מזה בחתם סופר סי' כ'. וכעין זה ראיתי בחמדת שלמה סי' ע"ב. אך כיון דנהוג עלמא שלא לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה כלל ע"כ אין רצוני לשנות המנהג בזה ולכן אין לכתוב דמתקרי שמעון פאלק בנ"ד:
ד
ולפענ"ד נראה לומר דבכה"ג יכתבו שם החתימה מקודם ויכתבו שמעון פאלק דמתקרי פאלק דאף דעיקר שמו הוא השם שהכל קורין לו ושם החתימה הוי בשם טפל מ"מ הא מן הדין היכא שנכתב שם הטפל מקודם ועל שם העיקר כתבו דמתקרי דמבואר בסי' קכ"ט סעי' ב' דהגט כשר ובאחרונים שם רק לכתחילה יכתבו לעיקר את שמו העיקרי ודמתקרי על שם הטפל. וזהו הכל מפני חשש לעז קצת לפי דאם יראו מה שנכתב שם הטפל לעיקר ושם העיקר באחרונה יאמרו דלא זהו הבעל שגירשה דאם היה זה הבעל ה"ל לכתוב שם העיקר מקודם וע"ש הטפל דמתקרי. א"כ זה אינו שייך רק היכא דהיה יכול לכתוב דמתקרי ע"ש הטפל. וכיון דלא כתבו כן יוציאו קצת לעז וע"כ חשו ואמרו חז"ל דלכתחילה לא יכתבו שם הטפל מקודם. אבל בשם החתימה כיון דנהוג עלמא ובכל הבתי דינין שלא לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה א"כ ממילא לא יהיה לעז משום דיוודע להם הדין כפי הנהוג בהבתי דינין שלא לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה. ולא היה להב"ד עצה אחרת איך לכתוב שם החתימה בלשון דמתקרי ע"כ היו מוכרחין לכתוב שם החתימה מקודם וכדי לצאת ידי תקנת ר"ג דגיטין (דף ל"ב) לכתוב כל שמותיו שיש לו. וזהו פשוט ומוכרח דאל"כ אין לנו שום עצה לכתוב שם חתימתו ואין סברא להשמיטו:
ה
וכעין זה אמרו בגיטין (דף פ"ט) ההיא דנפק עלה קלא דאיקדשה באציפא כו' בהא מבטלינן קלא מימר אמרי עיינו בהו רבנן בקידושי' ולא הוי שוה פרוטה ופי' רש"י דמימר אמרי עיינו רבנן כו' אינו אלא מפני החשד והכא ליכא חשד עכ"ל רש"י. ואף דהתם לא נתברר שלא היה ש"פ מ"מ תלינן כן ואמרינן דיאמרו דעיינו רבנן אף דהאמת לא היה כן וכמש"כ הב"ש בסי' מ"ו סעי' ג' וס"ק י"א בשם הטור. ומשום זה לא יהיה לעז וחשד כש"כ בנ"ד דע"פ דין וכפי הנהוג לא היו יכולים לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה. וכפי האמת לא היה שום עצה איך לכתוב שם החתימה בלשון דמתקרי רק לכתוב לשם החתימה מקודם. וכדי לצאת תקנת ר"ג הזקן לכתוב כל שמותיו לכתחילה וע"כ כתבו שם החתימה מקודם ושם שהכל קורין לו הוכרחו לכתוב בלשון מתקרי. ולכן לא יהיה שום חשש לעז כלל ע"ז ולכן מהראוי להדר ולכתוב כל שמותיו וכפי תקנת ר"ג רק יכתבו שם שמעון פאלק שחותם כן מתחילה ודמתקרי פאלק ע"ש שהכל קורין לו ודמתקרי שמעון על שם שעולה לתורה. וגם בקצרה י"ל בזה דכיון דאי אפשר לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה דהוי כמו דיעבד וכדאמרינן כלל זה בכמה דוכתי. והא בדיעבד אם הקדים שם הטפל לשם העיקר כשר. ועבדינן כן כדי לצאת תקנת ר"ג הזקן כנ"ל. וידעתי מה דהיה מקום לומר בנ"ד דלא יכתבו רק שם פאלק דזהו שם החניכה שהכל קורין לו במדינתו וכמש"כ בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' י"ג מזה. אך יותר טוב לכתוב כל שמותיו וכפי תקנת ר"ג הזקן:
ו
גם יש מקום לדון דהשם שהחזיק במדינת אמעריקא בשם החדש היה בשם שמעון פאלק בשני השמות הללו ביחד וע"כ היה חותם א"ע בשני השמות הללו. אך קריאתו בפ"כ ובעלייתו לתורה קיצרו שמו שלא היו קורין לו בפ"כ ובעלייתו לתורה רק באחד מהם וכעין דברי הטיב גיטין בליקוטי שמות סעי' ב'. ולפ"ז שייך שפיר להקדים שם שמעון פאלק מקודם ואח"ז דמתקרי כו'. [ובעיקר דברי הטיב גיטין הללו יש לדון הרבה וקצרתי]. ובקצרה הוא כן שיכתבו שמעון פאלק דמתקרי פאלק ודמתקרי שמעון. וגם יכתבו ודמתקרי אברהם יצחק ע"ש שנקרא כן במדינתנו בעירו. ובשם אביו יכתבו בן זאב המכונה וואלף משום דבשם אביו אינו יכול להחזיק ולשנות שמו כמבואר בסי' קכ"ט סעי' י' ובכל הפוסקים. ובשם האשה דשם העריסה היה הענא נעשא וכן נכתב שמה בהכתובה ונקראת בפ"כ בשם הענא לבדה יכתבו רק שם הענא לבד כי שם הענא נעשא הוי שם הנשתקע אף שנכתבת בשם זה בהכתובה וזה פשוט:
תשובתי דנא כתבתי בהיותי חוץ לעירי ואין ת"י כעת ספרי האחרונים לעיין עוד מזה. וכל מש"כ הם פשוטים וברורים בעז"ה: