עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן יד · א
מכתבו הגיעני ע"ד האשה שנתגרשה מבעלה כבר במחנם בשנת תרל"ה והשמיט הסופר לפרט האמצעי של "ושלשים" מן הגט. ונשאלתי ע"ז הגט מן המנוח הרב הג' זצ"ל שהי' המסדר הגט הזה. והשבתי אז דאין לי שום היתר כעת. ועכשיו נישאת האשה לאיש. ונשאלתי מה יהי' הדין של האשה הזאת. אם תצא או לא. והנני להשיבו דהא מבואר באה"ע סי' קכ"ז סעי' י"ג בדילג פרט האמצעי דאם ניסת לא תצא. וכבר כתב בתשובת מהר"ם הובא בהגהת מרדכי סוף יבמות ובתשובת מיימוני ה"ג סי' י"א דרק במשאל"ס אמרו לחלק דדוקא בנישאת ע"פ חכם או בטעות לא תצא משום דהא לא אמרו שם בלשון אם ניסת לא תצא רק רב אשי מוכיח כן ממילתא דר"נ דשם. וכן הא אמרו שם מדיבורי' דר"נ אזלא דביתהו דחסא ואינסבא כו' עכ"ל. והובא בקצרה בח"מ לסי' י"ז ס"ק ס"ג ע"ש. הרי דהיכא דאמרו אם ניסת לא תצא אין לחלק בין שוגג למזיד רק במשאל"ס כו'. ועיין בביאור הגר"א זצ"ל לסי' י"ז ס"ק קי"ב. ואף דהדרכי משה בסי' ק"נ ס"ק ד' הביא בשם הריב"ש דאם ניסת שלא ע"י הוראת חכם דתצא מצד דראוי לקונסה. עכ"ז הא רבו עליו הנך שני פוסקים הראשונים דס"ל דלא תצא. וכן נראה דעת הק"ט הנ"ל והב"ש בסי' י"ז ס"ק ק"ד. שכתבו דלכאורה משמע דה"ה בכ"מ שאנו פוסקים לא תצא אלא כשניסת בטעות כו', אבל המעיין בגוף התשובה יראה כי יש לחלק עכ"ל ע"ש. וכן מוכח מן גיטין (דף פ"ו ע"ב) דאמרו שם זימנן אמר רב תצא וזימנן א' רב לא תצא הא כיצד יש לה בנים לא תצא כו'. ואמאי לא אמרו הא כיצד אם ניסת בהוראת חכם לא תצא ואם ניסת שלא בהוראת חכם תצא ע"כ מוכח דס"ל להש"ס שלא לחלק בזה. וכן הא אמרו שם דלוי וריו"ח אמרו לעולם לא תצא ומשמע מלשון הזה דלעולם דלא מחלקינן בזה כלל ולעולם לא תצא אם ניסת בגט שאינו פסול אלא מדבריהם: