עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן יג · ב
ומה דיש לצדד בנ"ד לפי דהנישואין של הזוג הזה הי' בשנת תרל"ה. ג"כ אין לבנות ע"ז יסוד להקל דהא מבואר בח"מ סי' מ"ג סעי' ט' בשטר שנכתב בשנת נ"ז ותנו לפלוני חתני ובזמן נ"ז לא הי' חתנו דאין כ"ז מציל מלפסול השטר וכמש"כ הסמ"ע שם. דאין הכל יודעים שלא הי' אז חתנו וגם אין בודקין אחר זה כו'. וה"ה בנ"ד יכול להיות חשש טירפא מלקוחות שלא כדין לפי דאין הכל יודעין מזה כו'. וכמש"כ כת"ר עצמו להעיר כן. ומש"כ לחלק לא נהירא לי. ואף שהנודע בשערים סי' קכ"ז סעי' י"א כתב בלשון אפשר להקל בכה"ג וכמש"כ כת"ר בשמו. מ"מ לא נהירא לי דבאמת אין לחלק בין הא להך דסי' מ"ג הנ"ל. ולכאורה אפשר לדון בזה ולחלק בין הא דסי' מ"ג הנ"ל לנ"ד ע"פ מה דראיתי בתשובת הרשב"א ח"ג סי' ד' ששם הוא המקור דהך דינא דסי' מ"ג סעי' ט' הזה כפי שהובא בקצרה בב"י בח"מ שם. וזה לשונו שם באמצע התשובה בד"ה עוד נראה לי דמאי דכתב מר דיש הוכחה דמוקדם הוא משום דכתוב בו חתנו ובשנת נ"ז לא הי' חתנו שלא נשא עדיין בתו. ונישואין קלא אית לי'. אין כאן הוכחה דדילמא אירס בשנה השביעית ומשעת אירוסין קרי לי' חתנו כו'. ועוד דנישואין קלא אית לי' אבל זמן הנישואין אין ליה קול כו' וכו' עכ"ל הרשב"א. הרי שהרשב"א כתב שם מתחילה טעם אחר דלא הוי הוכחה מן תיבת חתנו דדילמא אירס כו'. א"כ לפ"ז שפיר י"ל בנ"ד דלא שייך סברא זו כיון דנימא דגם זמן הנישואין קלא אית לי' וכדס"ל להרשב"א שם מקודם. רק לבסוף מסיק דאף דנישואין יש לו קול עכ"ז זמן הנישואין אין לו קול ועוד טעמים ע"ש. א"כ י"ל בנ"ד לפי סברת הרשב"א מתחילה דזמן הנישואין יש לו קול. א"כ לא הוי שום חשש בנ"ד כיון דיש קול להנישואין של הזוג בנ"ד דהי' בשנה דהאידנא. ע"כ לא הוי שום חשש טירפא וחשש חיפוי. משא"כ התם בהא דסי' מ"ג יכול להיות דאירס אז כו'. כן הי' מקום לחלק נ"ד מהך דסי' מ"ג: