עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן ו · ה
אכן אכתי יש לדון כיון דמצינו דהקילו חז"ל גבי קיום גט דנאמן השליח לבדו לומר בפני נכתב כמבואר בריש גיטין דמשום עגונא הקילו רבנן. ואף דבשטרי ממון לא האמינו חז"ל לשליח. ועכ"ז בגיטי נשים ושחרורי עבדים האמינוהו. אלמא דהקילו חז"ל ביותר גבי קיום על הגט ביותר מן קיום בשט"ח ושטרי מקח. ע"כ ממילא יש למילף דה"ה בערכאות דכמו דנאמנים על קיום שטרות. דמכש"כ דנאמנים בגט על קיום. כיון דקיום שטרות אינו אלא מדרבנן. וכן מוכח מן הא דגיטין (דף ט' ע"ב) במה דקאמרי שם בגמ' כי קתני פסולא דרבנן דאורייתא לא קתני. והא ערכאות כו' הוא וקתני כו' והא מדקתני סיפא כו' עכ"ל וקשה הא י"ל דהך דמונה שם להא דכל השטרות העולים בעש"ג חוץ מגיטי נשים. כוונתו לענין קיום על הגט דזה אינו רק פסול דרבנן כיון דמה"ת א"צ קיום כלל והך שחותמיהם א"י דשם י"ל דקאי על חותמיהם דערכאות הבאים לקיים ואף דהוי רק פסול דרבנן עכ"ז החמירו בגיטי נשים דלא מהני הקיום ע"י ערכאות. ומיירי בקיום כמו הך דלעיל מיני' שם במה דאמרו שוו למוליך ומביא דמיירי בקיום. כמו כן הך דכל העולים כו' מיירי וקאי ג"כ בענין קיום שטרות וגיטין. ויש להסביר זה ביתר ביאור ולפרש דהך דכל השטרות העולים מיירי בעצם השטרות וגם על הקיום שלהם. ועיין בתוס' גיטין שם בד"ה כי קתני פסולא דרבנן כו' דעיקר מוליך ומביא דרבנן ע"ש. ור"ש פליג שם וס"ל דגם בקיום גיטין סמכינן עלייהו אבל ת"ק לא ס"ל כן. ומדלא מוקי הש"ס כן דמיירי גם בענין קיום דהוי דרבנן בהך דהעולים כו' ג"כ מוכח דס"ל להש"ס דבאמת היכא דלא הוי רק פסול דרבנן כמו גבי קיום שטרות דאינו רק מדרבנן. דבאמת גם גבי קיום הגט ע"י ערכאות נאמנים בזה כיון דאינו רק מדרבנן. ובאמת א"צ לראי' בזה כיון דמוכח כן מצד כש"כ מן שליח דנאמן על הגט ולא נאמן בשטרות כנ"ל וע"כ יש להקל בנ"ד ע"י קיום הערכאות על הכת"י של הבעל: