עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן ג · ו
ועוד דהא הבעל אמר לפני הב"ד בסוף דבריו דישלחו את הגט ומסתמא אמרו לו הב"ד דאם הי' כוונתו מתחילה בעת שאמר שימסור הגט לגיסו דאם הי' בדעתו אז לקפידא. א"כ הוי זה כמו חשש ביטול לשלוחו. ולא מהני מה דישלחו את הגט ע"י השליח האחר. וע"כ יש לדון דבעל נאמן לומר דגט זה כשר הוא משום דבידו לגרשה ולא חשדינן שיקלקלה. וכמש"כ התוס' בגיטין (דף כ"ז ע"ב) ד"ה דאתיוה בי תרי כו'. וע"כ ה"ה בנ"ד לא חשדינן לי' שיקלקלה וממילא נאמן לומר דגט זה כשר הוא במיגו דבידו לגרשה בגט כשר בפשיטות. ועיין מזה בספרי נחל יצחק סי' פ"ב ובכללי מיגו סימן ב' במה שהארכתי שם בשיטת הרמב"ם פ' י"ב ה"ג: