אור ברסלב
עין יצחק חלק א יורה דעה › סימן לא

עין יצחק חלק א· רבי יצחק אלחנן ספקטור

יורה דעה · סימן לא

סימן ל

ב"ה יום ב' ח' אייר תר"ל לפ"ק.

מה שהשבתי לרב א' שביקש ממני לחוות דעתי במה שכתב רע"א זצ"ל בסוף סי' ט' לדון במי שהולך. מביתו לעסקיו לשוק דכשחוזר לביתו יברך על המזוזה ושקיל וטרי כת"ר בזה:

א

הנני להשיבו כי לדעתי ברור דא"צ לברך והוא דהשיטה מקובצת לב"מ (דף ק"א ע"א) כתב על מה דאמרו מזוזה חובת הדר כו' דאפי' יש לו עשרה בתים שאינו דר בהם דירה קבועה אלא שנכנס פעם אחת בשנה חייבות כולן במזוזה חוץ מבית העצים שהנשים כו' ה"ר יהונתן ז"ל עכ"ל השמ"ק וכה"ג כתב הנימוקי יוסף בהלכות מזוזה בסופו במה דאמרו שם על השוכר להביא מזוזה כו' דאע"ג שאם לא הי' שוכרה הי' חייב המשכיר לעשות מזוזה מידי דהוי אבית התבן ובית העצים כו' עכ"ל א"כ לדבריהם הדין הוא דאף בשעה שיוצא מביתו חייב ג"כ במזוזה כיון שנכנס לפרקים שם ולא פקע ממנו חיוב מצוה זו וכמו בבית התבן דאין נכנס אלא לפרקים וכן באוצרות יין ושמן לפי שהשמש נכנס שם אף דאין זה בקביעות דגם זהו בכלל דירה יחשב ואף לפמש"כ השמ"ק לב"מ שם בשם הרא"ש דמי שיש לו עשרה בתים ואינו דר בהם אינו חייב לקבוע מזוזה כו' היינו היכא דדר בו לפרקים ולא דר בקביעות אבל היכא דאין לו דירה אחרת. רק שיוצא לעסקיו דוודאי מקרי דירתו וחייב במזוזה כיון דהוי ביתו כמש"כ ה"ר יהונתן והנימוקי יוסף שם ואפושי פלוגתא לא מפשינן לכן לא שייך לברך משום דאף בעת שיוצא מביתו לא פקע ממנו המצוה:

ב

ומה שכתב רע"א שם לעיין במג"א סי' כ"א:

לדעתי אינו ראי' משם דבמש"כ המג"א שם דבלילה יש לו מזוזה בפתחו משא"כ במרחץ דמזה יש מקום להוכיח דבעת שאיננו בביתו דפקע ממנו אז חיוב מזוזה בביתו דאל"כ הא גם בעת שהוא במרחץ יש לו מצוה מזוזה בביתו ע"ז יש להשיב דאין זה הוכחה כלל דא"כ תקשה על המג"א דהא אכתי יש לו מצות ס"ת במה שמונחת בביתו אף בעת שהוא במרחץ דהא אף מצות ס"ת שעל היחיד לכתוב כשנאבדה ממנו אחר שכתב לא קיים מצוה זו כמש"כ התורת חיים לסנהדרין (דף כ"א) וכש"כ במצות ס"ת של המלך דיוצאת ונכנסת עמו כמבואר בסנהדרין שם א"כ קשה במה שאמרו שראה דוד עצמו ערום כו' הא אכתי לא היה ערום אז ממצות ס"ת דמקיים ע"י מה דהיא בביתו וכהנה יש עוד לאשכוחי מצות כאלה שנעשו שלא בפניו וע"כ מוכח דמ"מ מקרי ערום בלא מצות סביביו דהא אמרו שם במנחות (והובא במג"א שם חביבין ישראל שסיבבן במצות כו' וכה"ג לא מקרי סיבבן וכמו שהביא זה המג"א שם. א"כ ה"ה אף דעדיין לא פקע ממנו מצות מזוזה וכמש"כ לפי דאכתי מקרי דירתו אף שיוצא לפרקים מביתו מ"מ כיון דאין המצוה מסבבתו לכן ראה לעצמו ערום. ע"כ אין ראיה מהמג"א ולכן העיקר לדינא דאין לברך. וגם הגאון רע"א זצ"ל סיים ע"ז בצ"ע ויש להאריך בכ"ז וקצרתי:

ג

ומש"כ כת"ר בענין דברי הרמב"ם פ' יו"ד ה' תרומות ה' י"א הנני להעתיק מה שכתבתי בזה מכבר וזה לשוני הרמב"ם ה' תרומות פ"י ה' י"א כתב נזיר ששתה יין תרומה משלם הקרן ואינו משלם החומש והוא לפי גירסתו בתוספתא תרומות והטעם כמש"כ הכ"מ דכיון דאסור ביין אף של חולין א"כ לאו דרך שתי' היא והראב"ד השיג עליו. ויש להקשות על הרמב"ם מפסחים (דף כ"ט) דהאוכל חמץ של הקדש דמעל. והא כיון דנתערב בו איסור אחר זולת הקדש א"כ לא יהי' חייב חומש וי"ל דמיירי בשגג בהקדש והזיד בחמץ וכן בהא דפסחים (דף ל"א) דהאוכל תרומת חמץ כו' וי"ל דדוקא בשגג באיסור אחר די"ל דאילו הוי ידע ממנו לא היה אוכל מקרי זה כמו שלא כדרך אכילתן משא"כ בידע ואפ"ה אוכל א"כ אחשבי' ע"כ חייב חומש ואף דרש"י פסחים (דף ל"ב) כתב דמיירי בשגג בשתיהן דאל"כ הא מזיד פוטרתו מתשלומין דהא איחייב לי' כרת הלא התוס' פסחים (דף כ"ט) ד"ה מאן י"א כו' כתבו דבתשלומי תרומה דכפרה הוי אין נפטר משום קלב"מ. וכ"כ התוס' כתובות (דף ל') וי"ל דגם הרמב"ם ס"ל כן ועיין בצל"ח ואור חדש שם אך יש להקשות מכריתות (דף י"ג) דיש אוכל אכילה א' וחייב עליו ד' חטאות ואשם א' טמא שאכל חלב נותר ממוקדשין ביו"כ דחייב וקשה הא כיון דשגג באיסור אחר זולת הקדש לא יתחייב חומש וקרבן אינו חייב אם ליכא חומש כמבואר בפסחים (דף כ"ט) ובתוס' ד"ה ר' נחוניא כו' ויש ליישב זה ע"פ מש"כ הש"א בסי' ע"ו דבהקדש חייב אף שלא כדרך אכילתן ודלא כהתוס' פסחים (ד' כ"ו). א"כ כיון דעיקר הטעם דהרמב"ם דפוטר בתרומה מחומש אם נתערב איסור אחר משום דהוי שלא כדרך אכילתן. א"כ בקדשים דחייב שלא כדרך אכילתן ע"כ חייב אף אם נתערב איסור אחר ומזה סייעתא להש"א ואתי שפיר כ"ז. כן נראה לענ"ד בזה:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה