אור ברסלב
עין יצחק חלק א אבן העזר › סימן נו

עין יצחק חלק א· רבי יצחק אלחנן ספקטור

אבן העזר · סימן נו

סימן נה

נשאלתי ע"ד עובדא בישא שהי' במחנם אשר העידו הרבה עדים שראו איך שאנ"ח א' קידש לו בתולה א' מן בע"ב חשובים בפניהם שהזמינם כולם לעדים והעידו ע"ז שלא בפני הבתולה ובלשון א' ובסגנון א' ובלא שום שינוי כלל וכלל בעיקר הלשון והעדים מוחזקים במחנם לריקים ופוחזים והבתולה הכחישה אותן ושאלו אותן באיזה זמן הי' והשיבו כולן שאינם יודעים הזמן ואח"ז באו עדים להעיד כי העדים הללו הם אוכלי טריפות ומעשנים בשבת. והעידו כן שלא בפני העדים הללו לפי דיראים הם מהן יען כי רקים ופוחזים הם ומי יודע מה שיעשו להם וכיוצא בזה. וניכר הדבר כי הערימו סוד העדים הללו להעיד כן בעיקר הקידושין. וכן נראה הדבר רחוק דבת בעה"ב נכבד תתרצה להתקדש לאנ"ח כמותו ונשאלתי לחוות דעתי בזה:

א

תשובה בעז"ה. ובקצרה דהנה בעדי קידושין שנתקבל עדותן שלא בפני האשה יש בזה פלוגתת הפוסקים אם מהני עדותן דלפי שיטת הסוברין דמה דאין מקבלין עדות בממון שלא בפני הבע"ד זהו מה"ת א"כ בוודאי אין לחוש לעדי קידושין שלא בפני הבתולה אך יש סוברים דעיקר קרא לגבי שור דהוא כדיני נפשות כתיב דבעינן בפני הבעלים ובדיני ממונות אסמכתא בעלמא מדרבנן ולפ"ז אין להקל בעדי קידושין שלא בפני' וכמש"כ רע"א זצ"ל בתשובה סי' צ"ד וסי' צ"ט ובספרי נחל יצחק סי' כ"ח סעי' ט"ו ע"ש. והוי זה ספיקא דדינא ויש לנו עוד ספק בנ"ד שהשיבו העדים שאינם יודעים זמן הקידושין. והנה כבר כתב הב"ש בסי' מ"ב ס"ק י"ד דהיכא דהיא מכחשת בעינן דו"ח ועוד דהא מבואר בח"מ סי' כ"ח סעי' דאם העדים אומרים עדותן מכוונת בלשון א' ממש צריכים דרישה וחקירה וזהו בשם הירושלמי ע"כ בנ"ד דהגידו כולן בלשון א' ממש וגם הכחישה אותן וודאי צריך דו"ח בזה:

והיכא דצריך דו"ח מצד דין מרומה ואמרו העדים אין אנו יודעים דזהו פלוגתא דרבוותא וכמש"כ הכה"ג והובא בתומים סי' ל' ס"ק א' ודעתו נוטה דבדין מרומה צריך לגמרי דו"ח:

אף דבסוף סי' ל"ג השיג על הש"ך שם ועכ"פ הוי ספיקא דדינא גבי דין מרומה דאמרו אינן יודעים הזמן ויש לנו ס"ס דדינא להיתירא בנ"ד דהוי דין מרומה ספק א' מחמת שהי' קבלת עדות שלא בפני הבתולה וגם הי' דין מרומה מצד הגדת העדים בלשון א' ועוד אומדנות לזה וגם היא הכחישתן. דהוי ספק א' בעיקר הקידושין שלא בפני'. וספק שני מצד דאמרו אין יודעים הזמן:

ב

ועוד דהא כיון דהעידו כמה עדים על העדי קידושין דהם מעשנים בש"ק ואוכלי טריפות ועוד כיוצא בזה ואף אם הי' עד א' מהן פסול דאורייתא נתבטל כל העדות של שארי עדים דהזמינן ביחד להיות עדי קידושין דהא בנמצא א' מהם פסול כל העדות בטילה. ואף לפי דברי הב"ש בסי' מ"ב ס"ק ח' דלשיטת הרא"ש דבעינן ראי' והגדה אז הוי כמו דהי' עדים כשרים בעת הקידושין דזה אינו רק היכא דהיא מודית דהי' עדים כשרים בעת הקידושין והלכו למדינת הים. כיון דבעת הקידושין היו שם עדים כשרים כיון דלא נפסלו בעת הראי' רק בעת ההגדה לשיטת הרא"ש אבל היכא דהיא הכחישתן אז אינן נאמנים כלל כיון דהי' ראי' והגדה של הפסולין ג"כ ולכ"ע אין להם נאמנות לברר ודינם כמו עדי פסולין דאינן נאמנים כלל כיון דהכחישתן לגמרי ומה דהי' עדות העדים לפוסלן שלא בפני העדי קידושין הא יש בזה לדון דבנ"ד מהני עדותן לפוסלן אף שלא בפניהן לא מבעיא לשיטת הש"ך בסי' ל"ח ס"ק א' בסופו דס"ל דנאמנים העדים לפוסלן אף שלא בפניהם. ואף להחולקים על הש"ך בזה וכמש"כ הנו"ב במ"ק ח' אה"ע סי' ע"ב בארוכה. מ"מ בנ"ד יש לנו לדון להיתירא מצד ממה נפשך והוא דאם נימא דלא נפסלו שלא בפניהן. דלפ"ז מה"ט לא תועיל העדי קידושין שלא בפני הבתולה. דאם נימא דמהני קבלת עדי קידושין אף שלא בפני' משום דנימא כהסוברין דמה דבעינן קבלת עדות בפני הבעלים אין זה מה"ת משום דמה"ת לא בעינן בפני הבעלים רק בדיני נפשות כנ"ל א"כ ממילא נאמנים העדים לפוסלן אף שהעידו שלא בפניהן. דהא בנ"ד לא הי' חיוב על דיני נפשות כיון דהי' שלא בהתראה וגם הא האידנא אינו נוהג דיני נפשות כלל וכן אם נימא דלפוסלן שלא בפניהן אינם נאמנים משום דמה"ת אף אם אינו דיני נפשות ממש ג"כ בעינן שיהי' העדות בפני הבעלים א"כ ממילא ה"ה גבי עדי קידושין נימא דלא תועיל כיון דהעידו שלא בפני הבתולה אף דלא הוי דיני נפשות ממש:

ג

וראיתי בתשובת רע"א זצ"ל סי' צ"ד בסופו שכתב איזה פוסקים דכתבו דבעניני אישות לא שייך לומר קב"ע שלא בפני בע"ד שהב"ד עצמם הם הבע"ד עכ"ל. ולפ"ז יש לסתור לסברת הממנ"פ שכתבתי אבל לדעתי יש לפקפק על דבריהם בזה דלפ"ז תקשה דלמה הצריכה התורה להעיד בפני הבעלים של השור שהמית הא גם בשור שהמית יש לדון סברתם דהא הב"ד הם הבע"ד מצד מצוה ובערת הרע מקרבך והך מצוה מוטלת על כל אדם וכמבואר בחולין דף קל"ט דאמרו דלא גמר דיני' ובעי לאתוי' לב"ד וקיומי' בי' ובערת הרע מקרבך ועיקר מילתא דבעינן בפני הבעלים הוא מן והועד בבעליו וכמבואר בב"ק דף קי"ב ועיין בספרי באר יצחק ח' יו"ד סי' כ"ד ודוחק לחלק בזה וע"כ העיקר לדעתי אם נימא דמהני קבלת עדות על קידושין שלא בפני' דזהו משום הטעם דכתבו דקידושין אינו בכלל נפשות ומה"ת לא בעינן קבלת עדות בפני הבעלים רק בנפשות וכמש"כ רע"א זצ"ל שם בשם כמה פוסקים ע"כ ממילא יש לדון להך ממה נפשך שכתבתי:

ד

ועדיין יש לדון בכל זה דהא אם יבואו העדים להעיד בפני הבתולה שנתקדשה א"כ אז נסתר בלא"ה הממנ"פ הזה. אך בזה י"ל לפי מש"כ בספרי נחל יצחק סי' כ"ח סעי' ט"ו לחזק שיטת הרש"ל שכתב דאחר שהעידו שלא בפניו תו לא מהני בפניו לפי דהוי נוגעים בעדותן משום חשש אחזוקי דיבוריי' ע"ש ע"כ אף אם יעידו שנית בפני הבתולה לא יהיה מהני עדותן משום חשש אחזוקי דיבורייהו ויש להוסיף עוד דכיון דגבי קידושין הוי ספיקא דדינא אם יש ממש בעדות שלא בפני' א"כ אין זה דומה להך דח"מ סי' כ"ח סעי' ט"ו דכתב הרמ"א דאם חזרו והעידו בפני הבע"ד מהני עדותן דזהו לפי דכיון דלא היה שום תועלת מן עדותן שלא בפני הבע"ד בדיני ממונות ע"כ אין שייך שם חשש אחזוקי דיבורייהו כיון דלא הי' ממש מן דבריהם כלל במה שהעידו בראשונה שלא בפני הבע"ד. משא"כ בעדי קידושין שלא בפני' כיון דהיה עכ"פ איזה תועלת מעדותן לענין למשוויי' לספק מקודשת אילו לא הי' באים עדים אח"ז לפוסלן ע"כ יש בזה חשש אחזוקי דיבורייהו ביותר וע"כ אף אם יבואו שנית להעיד בפניה אינן נאמנים משום טעם הנ"ל:

ה

ובקצרה הנני שונה טעמא דהיתירא בנ"ד לפי דיש לנו ספיקא דדינא אם מהני קבלת עדות שלא בפניה. וספק ב' אם מהני עדות באומרים אין אנו יודעים הזמן בדין מרומה כיון דבעי דרישה וחקירה בזה. וספק ג' אם יכולין לפוסלן לעדות אף שלא בפניהם דשמא מהני עדות בזה כיון דלא הוי נפשות ממש כנ"ל א"כ יש לנו ג' ספיקות להיתירא בנ"ד ואף אם יעידו שנית בפניה הא יש בזה חשש אחזוקי דיבוריי' כנ"ל ועוד הא מבואר בח"מ סי' כ"ח סעי' ט"ו ברמ"א דאם הבע"ד אלם ויראים להגיד בפניו מקבלין העדות שלא בפניו וה"ה בנ"ד דהאנ"ח הם היו ריקים ופוחזים ויראים העדים להגיד בפניהם. דבזה מקבלין העדות שלא בפניהם ודנין ע"פ אך בזה י"ל דהא מבואר בהרמ"א שם דדוקא להסוברים דאם קבלו עדות שלא בפניהם מהני בדיעבד דבזה מהני אף לקבלן לעדות לכתחילה היכא דהם אלמים כמש"כ הרמ"א שם בלשון ולכן אם הבע"ד אלם כו' וכמש"כ הסמ"ע שם בס"ק מ"ט. א"כ לשיטת המחבר שם דס"ל דאם קבלו שלא בפניה אף בדיעבד לא מהני א"כ לפ"ז אף באלם אין מקבלין העדות. שלא בפניה. אך אכתי יש לדון ולצרף כ"ז עוד לספק דהא יש לנו עוד ספיקא דדינא דשמא הלכה כשיטת הסוברין דבדיעבד אם קבלו העדות שלא בפניה וכן באלם מקבלין שלא בפניו אף לכתחילה א"כ יש לנו עוד ספק ד' המסייע להיתירא וגם באמת העיקר לדינא דבאלם ויראין להגיד בפני' דמקבלין אף לכתחילה שלא בפניו וכמש"כ בביאור הגר"א זצ"ל שם בס"ק ס"ח דזה הוי כמו עדים מבקשים לילך למדינת הים דמקבלין אף שלא בפניו ועיין מזה בתה"ד סי' קע"ה וסי' קע"ו ע"כ מכל הלין טעמי דעתי מסכמת כי מותרת הבתולה להנשא לכל מי שתרצה ובלא פקפוק וחשש כלל ויפה כתב כת"ר לצרף להיתירא שיטת ה"ר דוראן והרשב"א המובא בב"י אה"ע סי' מ"ג דס"ל להסתפק דשמא לא היה עדיין ו' חדשים מעת דהביאה ב' שערות וכן הזכיר זה הב"ש בסי' ל"ז ס"ק ה' וכן יש לי סעד לשיטתם מן נזיר דף ל' דאמרו שם דאי אייתי במצעי מאי והארכתי בזה במק"א:

ו

ועוד דהא יש לנו כמה אומדנות המוכיחות דלא נתרצתה על הקידושין ואף דמבואר באה"ע סי' מ"ב סעי' א' בהרמ"א דאין הולכין בענין קידושין אחר אומדנות המוכיחות כו' הא זה אינו [אלא[ מצד חומרות חז"ל וכמבואר בתשובת מהר"ם סוף ספר נשים והובא בבית יוסף ריש סי' מ"ב ובביאור הגר"א זצ"ל שם בס"ק ד' וע"כ העיקר מה דיש לחוש בנ"ד אין זה רק מדרבנן ובדרבנן ודאי יש לנו לסמוך על ההיתר שנתבאר ובאמת אף אם לא היה האומדנות המוכיחות ג"כ יש לסמוך להיתירא על כל מש"כ:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה