אור ברסלב
עין יצחק חלק א אבן העזר › סימן לה

עין יצחק חלק א· רבי יצחק אלחנן ספקטור

אבן העזר · סימן לה

סימן לד

א

מה שהשבתי בענין עגונא א' והגב"ע נאבד ממנו. ויובן השאלה מן תשובתי תשובה בקצרה כי יש לנו לסמוך על שמו וסימן שהיה סומא על עין א'. דנלע"ד דסומא בעין א' נחשב לסימן אמצעי וסמוכין לזה מן דברי המשאת בנימן סי' ס"ב שכתב דהא דר' ירוחם כתב דלא סמכינן אסי' מובהק אלא בדבר ברור שאינו נמצא כך בגוף אחר דאין כוונתו על חיסור או יתור אבר שלם דבזה ליכא מאן דפליג דסימן מובהק חשוב הוא דמדאורייתא הוא מום גמור לכל דבר שבעולם כו' ע"ש. ומשמע מדבריו דיש מקום לדון דמה דהוי מום גמור דיהיה זה נחשב לסימן מובהק ועכ"פ יהיה זה נחשב לסימן אמצעי כיון דהוי זה למום גמור:

ב

ולכאורה יש לסתור לזה מן מה דאמרו ביבמות דף ק"ך וב"מ דף כ"ז דארוך וגוץ הוי סי' גרוע. והתה"ד בפסקיו סי' קס"א כתב דארוך וגוץ דהוי סי' גרוע מיירי בארוך הרבה דאל"כ פשיטא וכ"כ הנו"ב בסי' נ"א דארוך וגוץ שבגמ' זהו בארוך ביותר כו' והנה הרמב"ם פ"ח ה' ביאת מקדש ה' י"ד כתב דארוך ביותר כו' הוי זה מום גמור בכהנים הרי דלא כהך כללא:

ג

אבל באמת אין זה סתירה דהא מבואר בבכורות דף מ"ה דקפח היינו גבוה הוי מום בכהנים דזהו בארוכה שמוטה סגיא ופי' רש"י דארוך הוא ודק שאינו עב לפי ארכו ולפי שדק הוא אינו יכול לסבול קומתו כו' עכ"ל. הרי דגבוה לא הוי מום אלא אם הוא דק שאינו עב לפי ארכו והא דקיצר הרמב"ם בזה י"ל דזהו בכלל מש"כ הרמב"ם הארוך ביותר והקצר ביותר עד שיהי' מופלגין משאר העם עכ"ל ובפי' המשניות להרמב"ם בכורות שם כתב דקפח הוא שארוך הרבה עד שמואסים בני אדם ארכו הרי דארוך הרבה אינו נחשב למום אלא כשמואסין ב"א אותו והכוונה ג"כ הוא שהוא דק שאינו עב לפי ארכו כנ"ל וע"כ עדיין י"ל דמה דהוי מום בכהנים דהוי לכה"פ סימן אמצעי וזהו לשון הרע"ב ברטנורה בבכורות פ"ז משנה ו' דהקפח הוא ארוך ודק שאינו עב לפי ארכו והוא מכוער ומגונה עכ"ל וזהו כדברי הרמב"ם בפי' המשניות הנ"ל ולפ"ז בסומא באחת מעיניו דאמרו בבכורות דף מ"ד דהוי מום בכהנים וכמש"כ הרמב"ם בפ"ז ה' ביאת מקדש ה' ה' ע"כ י"ל דזה הוי סימן אמצעי גבי היתר עגונות וידעתי לדברי החתם סופר בסי' צ"ב שכתב דסומא באחת מעיניו לא הוי ס"א אכן לדעתי אינו כן:

ד

וידוע מש"כ הנו"ב במ"ת סי' נ"ה דס"א עדיף מן שם אביו א"כ בנ"ד דיש לנו שמו והסימן אמצעי דהוי סומא באחת מעיניו דהוי כשמו ושם אביו:

ובשמו ושם אביו היכא דידוע דהלך לאותו מקום מבואר בסי' י"ז סעיף י"ח דסמכינן להקל וכמש"כ הב"ש שם בס"ק כ' בשם המהרשד"ם א"כ ה"ה בנ"ד ועוד יש לדון בנ"ד דהיה חולה מסוכן וכן כתבו על האיש הזה שהיה חולה מסוכן זמן רב שהי' שם והתוס' בפסחים דף מ"ו בד"ה רבה אמר כו' כתבו דחולי שיש בו סכנה לא שכיח כלל:

ובאמת כן אמרו בקידושין דף ע"ט ע"ב דכ"ע בחזקת בריאים קיימי מאן דקא מפיק נפשיה מחזקה עליו לאתויי ראיה ומוציאין ממון עי"ז מהמוחזק אף דאין הולכין בממון אחרי הרוב דהא שמואל הוא דאמר שם כן כמבואר שם:

ושמואל הא אית ליה בב"ב דף צ"ב דאין הולכין בממון אחרי הרוב:

ה

והנה בשני יוב"ש דלא הוחזקו ואין שיירות מצויות על שני הענינים הללו ביחד סמכינן לכ"ע להקל בהיתר עגונות כמבואר בב"מ דף י"ח וגיטין דף כ"ז. וה"ה היכא דיש לנו עוד ענין אחר דלא שכיח כלל ולצרפו לשמו ושם אביו וכיוצא דודאי יש לנו לסמוך ע"ז להיתירא דהא מעלת הך רובא דכ"ע בחזקת בריאים קיימי עדיף מן מעלת אין שיירות מצויות כמבואר וכמש"כ דזה הוי רוב אלימא מדסמכינן ע"ז להוציא מן המוחזק וע"כ יש לנו שני המעלות דשני יוב"ש דלא הוחזקו ואין שיירות מצויות ביחד וה"ה כיוצא בו דבנ"ד ועיין בקונטרס עגונות סי' י"ז ס"ק קי"ח בשם תשובת בית יוסף מש"כ בסימן חולה ובתשובת חמדת שלמה סי' ל"ו ובספרי נחל יצחק סי' ס"ה סעי' יו"ד ענף ו' מה שכתבתי שם בזה. וי"ל דסימן חולה שיש בו סכנה עדיף טפי לפי מש"כ התוס' בפסחים דף מ"ו דזהו לא שכיח כלל כנ"ל ועכ"פ זה ברור לדמות נ"ד דהיה חולה שיש בו סכנה כל ימי חייו דזה דומה לשני יוב"ש דלא הוחזקו ובצירוף אין שיירות מצויות וכנ"ל:

ו

וכעין זה ראיתי בט"ב במ"ק סי' מ"ב שכתב דלא חיישינן לתרי מאיר גבי עוזב ע"ש וגם יש לדון בנ"ד לפי מה דכתבו בהגב"ע דהאיש שאנו דנין עליו היה באותו קרעצים שגברה עליו החולי שם דמשם בא להמקום שנמצא מת שם ומצאו בו ס"א של סומא בעין אחת די"ל דיש גם סימן מקום ואף לפי דברי הט"ז דבאדם לא שייך כ"כ סי' מקום עכ"ז בחלה שאני דהא הוי כמאן דכפות וכמבואר באו"ח סי' ש"ח ובמג"א ס"ק ע' ולהסוברים דמצרפין שני סימנים אמצעים יש לנו לכה"פ בנ"ד ב' ס"א דלכמה פוסקים מצטרפי להיות נחשב לסי' מובהק וגם נמצא על אותו הדרך שהלך מכל הלין טעמי נלע"ד להתירה ויושיבו ב"ד של שלשה ויתירוה וקצרתי בכ"ז:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה