אור ברסלב
עט סופר חלק א עט סופר חלק א כלל יז › פרט א טריפה חיה

עט סופר חלק א· רבי אליעזר זוסמן סופר

עט סופר חלק א כלל יז · פרט א טריפה חיה

עט סופר חלק א כלל יז

חולין דף מ"ב, ארל"ק רמז לטרפה שאינה חיה מה"ת דקתני במתני' כל שאין כמיה חיה טרפה מנ"ל, דכתיב וזאת החיה אשר תאכלו חיה אכול שאינה חיה לא תיכול מכלל דטריפה לא חיה, ולמ"ד טרפה חיה מנ"ל, נפקא ליה מזאת החיה אשר תאכלו זאת החיה אכול חיה אחרת לא תאכל מכלל דטריפה חיה, ועי' חולין דף ק"מ ובכורות דף ג', ותמורה דף י"א שם מביא תוס' צ"ע הא דאמר רבא הכא טרפה חיה וביבמות דף ל"ז אמר רבא ספק טריפה משהינן להו י"ב חודש ואחרונים כתבו שלא נמצא מאמר זה בש"ס, וצ"ע, ועי' רמב"ם פט"ו ממעשה קרבנות ובלח"מ:

הר"ן כתב רמז לטריפה שאינה חיה מנ"ל, פי' דאי טריפה חיה או אינה חיה נפ"מ לספק טריפה למ"ד חיה אסורה לעולם, ולמ"ד אינה חיה כל ששהתה י"ב חודש מותרת שבידוע שלא הי' טריפה קודם לכן ומש"ה בעי למ"ד שאינה חיה שהוא מתיר אותה לאחר י"ב חודש מנ"ל דילמא י"ח טריפת אגמריה רחמנא למשה שיהו אסורות אע"פ שהן חיות וכו' וא"ת והיאך נחלקו חכמי ישראל בדבר שאפשר לעמוד עליו ישהו את הטרפות י"ב חודש לראות אם הם חיות אם לאו, י"ל שכבר שיהו מהן הרבה ולא היו מתקיימות, ואפ"ה מי שהי' אומר טרפה חיה מדרך קבלתו או מדרך חכמתו לא הי' חוזר בו שהי' יכול לומר במקרה מתה ולא שהחולי גרם לה או שהי' חולה ואומר אלו הי' טבעה חזק היתה מתקיימת:

יש"ש א"ט סי' פ' מביא תשובת רשב"א שנמצא בהמה ותירת אבר ועברו עליה י"ב חודש והאריך בו וכתב מי שלבו נקפה יאמר שמא לא דברו חכמים אלא על הרוב ורוב בע"ח שנטרפו אינן חיין אבל אפשר שמקצתן חיין בהיות חזק גופן וטבען א"כ כבר בטלת כלל משנתינו שאמרו שאין כמוה חיה וכו' שמא נתחלפה בהמה זו באחרת וכו' ועוד אני אומר שלא אמרו יתירות זו אינו חיית אלא כך אמרו שכך קבל משה מסיני שהותירות כנטול וכל שאילו ינטל אינו חיה וב"ח אפי' מעתה שלא נטול טריפה כאלו נטול ואע"פ שהוא מרבה כחול ימים ע"ש, ויש"ש כתב מה שדחה עיקר בעיני שלפעמים אחד מאלף יבא הענין שטריפה חיה וחכמים לא נתנו כלל אלא אכל שכמוה חיה אינה טריפה אבל לא נתנו כלל שכמוה חיה שבודאי כשרה ומש"ה לא מכשירים בשיהוי אלא בספ' טריפ' ע"ש, ועי' ש"ך סי' נ"ז סקת"ית, וכתב פלתי סי' מ' ה"ה טריפה אינו יולדת רוב אבל מיעוט יולדת:

הדג"מ בסי' כ"ט כתב אמר עולא ח' טריפות נאמרה למשה מסיני לכאורה למה הוצרך להלכה למ"מ והלא כתיב זאת החיה שאינה חי לא תאכל וא"כ דבר זה מה שאינה יכולה לחיות הי' יכול מ"ר לידע בחכמת הטבע, אלא דאנן פסקי' לס"ט י"ב חודש אבל ודאי טריפה לא מהני, ואומר אי משום קרא זאת החיה ה"א באמת שאם חי י"ב חודש ואפי' תאמר שהוא דרך נס מ"מ הרי היא חיה והיא שכשירה והוצרך הל"מ ששמונה טריפות הללו טריפה אפי' יחי' ימים ושנים רבות ע"ש:

או"ה סי' מ"ט, כתב הסמג אבל אם הטרפות נולד עמה כולם אסורים למפרע מיום ראשון שנתחלבה זאת הבהמה עכ"ל, ואין להתיר אותם שנעשו קודם י"ב חודש מטעם דטריפה אינה חיה י"ב חדש דזהו דוקא בטריפות אחר שאירע לה מחדש כגון דרוסה וכה"ג אבל מה שנולד עמה אנו רואין שאין מזיק לה בחיותה והרי היא כבעל ה' רגלים שהיא חיה כמה שנים ואין טריפות משום שנוטה למות, ועי' פרי מגדים נ"ז סקמ"ח, ופלתי סי' מ' בחסר לב, וכתב ראש יוסף דף נ"ו בשם רשב"א לא אמרי' אינה חיה רק בנולד טריפות אח"כ אבל בנולדה כך אפשר לחיות ומיושב קושי' תוס' חולין י"א שפיר מייתי ראיה מפרה דילמא נולדה כך ע"ש:

חולין דף ע"ה, בעי ר"ח נולדו בדגים סימני טריפה מהו, תיבעי למ"ד טרפה חיה, ותיבעי למ"ד טרפה אינה חיה, תיבעי למ"ד טריפה חיה בהמה הוא דנפישא חיותא אבל דגים דלא נפישא חיותייהו לא, או דילמא אפי' למ"ד טרפה אינה חיה ה"מ בהמה דיש במינה שחיטה אבל דגים דאין במינן שחיטה לא תיקו, ורמב"ם פ"ב ה"ו מטמ"א כתב ודגים מאימתי מקבלין טומאה משימותו, נולד בהן טריפה ונתטמאו כשהן מתנדנדין הרי יש בדבר ספק אם הן חשובין כמתים הואיל ונטרפו או אינן מקבלין טומאה עד שידמו כאבן ולא יתנדנדו:

סנהדרין דף ע"ח, אמר רבא ההורג את הטריפה פטור כתבו תוס' אפי' למ"ד טריפה חיה דסופו שימות בחבלה זו ותדע דהא רבא אית ליה טריפה חיה, ועי' תוס' נדה דף כ"ג ע"ב, ועי' חר"ן חולין י"א שכתב אפי' למ"ד חיה עדים זוממין שהעידו בטריפה לא קטלינן להו דאע"ג דטריפה חיה סופה למות מחמת אותו חולי ואגברא קטילא הוו מסהדי, ועי' פלתי נ"ז סק"י מישב בזה קושי' פר"ת על יש"ש דלמא איוב ממיעוט הי' ע"ש:

רמב"ם פי"א משחיטה כל בבהמה או עיף שנולד בהן ספק טרפות אם הי' זכר ושהה י"ב חדש ה"ז בחזקת שלמה כשאר כל הבהמות ואם היתה נקבה עד שתלד, ועי' פ"ד ממ"א הלכה ט', ועי' ש"ך ופר"ח סי' נ"ז בשנה מעוברת צריך י"ג חודש, ודג"מ סי' פ"ד:

סנהדרין דף פ"ח אמר רבא הכל מודים בהורג טריפה שפטור תוס' אפי' למ"ד טריפה חיה דסופו שימות בחבלה זו ע"ש רמב"ם הלכות רוצח פ"ב ההורג את הטריפה פטור מדיני אדם וכל אדם בחזקת שלם והורגו נהרג עד שיודע בודאי שזה טריפה ויאמרו רופאים שמכה זו אין לה תעלה באדם ובה ימות עי' מנ"ח ל"ד שצריך לשלם הדמים ששוה ליורשים עי' במקנה ח"ר בהקדמה פלפול גדול ממורי מר"ם שיק ז"ל על קושי' אחי מירי הגאון רבי יעקב שלם ז"ל מכות ט"ו לענין אונס לא שייך בטלו או לא בטלו והקשה דמשכחת באשה טרפה ובטל מצות ולו תהי' לאשהע"ש:

נדה דף כ"ג בעאי מיניה ר' ירמה מר"ז לר"מ דאמר בהמה במעי אשה ולד מעליא היא קבל בה אביה קידושין מהו למנפ"מ לאיתסורי באחות תוס' לענין גופה לא בעי אם הבא עליה חייב משום א"א או חייב ההורג דפשיטא ליה דאינה חיה ג' שנים שתהא בת ביאה ולא שנה שלא תהא טריפה, ע"ש וב"ש סי' ל"ו ואחרונים הביאו מכאן ראיה שקידושין תופסין בטריפה ועי' רמב"ם פ"א מא"ב הלכה י"ב הבא על הטריפה או ששכב עם בהמה טריפה חייב חי הוא אע"פ שסופו למות מחולי זה, עי' שו"מ ח"ר סי' ר"א בסוף הספר: תמורה י"א ר"ח סבר כמ"ד טריפה אינה חיה ועי' רמב"ם פט"ו מעשה קרבנות ה"ב האומר לבה של זו עולה הואיל והדבר שהנשמה תלוי בה כולה עולה ולח"מ הקשה אי סבר טריפה אינה חיה הו"ל למפסק בדבר שעושה טריפה ע"ש: חולין דף נ"ג בשרקפא דספק טריפות שדרינהו לשמואל חנקינהו ופריך ולשהינהו יב"ח ע"ש ומאי קושי' הא שמואל סובר בנדה כ"ד המלת ברי' שיש לה שני גבין אמו טמאה לידה אף מהוא טריפה בע"כ סובר טריפה חי' עי' פלתי סי' ל' ומלוא רועים:

סנהדרין ע"ח אמר רבא שור טריפה שהרג חייב ושור של אדם טריפה שהרג פטור, ורב אשי אמר אפי' שור טריפה נמי שהרג פטור, וכתב רמב"ם נזקי ממון פ"י ה"ב שור שהוא טריפה שהרג את הנפש או שהי' השור של אדם טרפה אינו נסקל שנאמר וגם בעליו יומת כמיתת בעליו כן מיתת השור וכיון שבעליו כמת הם חשובים ואינן צריכין מיתה ה"ז פטור, וכתב ראב"ד ואם לפני ב"ד הרג נהרג משום ובערת הרע עכ"ל, ומ"מ כתב ויש לחלק דהאי קרא ובערת לא כתיב אלא כאדם, וח"ס או"ח סי' ק"ה, וק"פ מביא קושיא מתלמיד אחד שמבואר בחולין קל"ט וק"מ גם בעוף שייך ובערת:

מנ"ח סי ת"ר כתב הרודף אחר טריפה אפשר אף הנרדף בעצמו אסור להרגו כיון דאין זה ש"ד ופ"נ ולא נתנה ש"ד לדחות אצלו אבל אם הרגו אינו חייב ע"ב ועי' בהקדמה לספר מקנה שכתבתי באריכות שגם אחר מותר להרוג הרודף מצד שליחות של נרדף ע"ב ובסי' רצ"ו כתב לענין אם ישראל מחויב למסור נפשו בעד חברו טריפה, ומותר לחלל שבת בעבור טריפה:

ויש לי צ"ע אם רודף אחר ערוה שהיא טריפה אם מותר להרגו כיון שטעם שמותר להרגו מצד פגמה אם שייך כן בטריפה, ועי' טא"ע סי' כ' ורמב"ם פ"א מא"ב הבא על הטריפה או ששכב עם בהמה טריפה חייב אפי' מפרכסת עי' סנהדרין ע"ח:

מרדכי חילין סי' תרל"ה, פסקו תוס' אם עשה גבינות מבהמות ושחטו ונמצא טריפה אין להתיר מטעם דאוקמי' אחזקה קמייתא דהשתא נטרפה, דלא מקרי חזקה כיון שלא הוברר לנו שעת כשרותה מתי היתה, כדמוכח דאמר מנ"ל דאזלי' בתר רובא ממכה אביו וכן בעדים זוממים ומפרה אדומה ודילמא טריפה נינהו אלא משום אזלי' בתר רובא, ואמאי דלמא משום דמוקמני' אחזקתייהו שאינה טריפה דפרה בת שתים, וגם האב יש לו יותר על שנה כיון שיש לו בן וכן העדי' וא"כ הוה להו בודאי שעת כשרות אלא ש"מ דלא מקריא חזקה כיון שלא נתברר שעת כשרותן מתי עכ"ל ופלא ועי' תוס' נדה דף ב' ע"ב ג"כ, ועי' בן יהודא סי' י"א:

תוכן העניינים

עט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה