אור ברסלב
עט סופר חלק א עט סופר חלק א כלל טז › פרט ג קדושין שאין מ"ל

עט סופר חלק א· רבי אליעזר זוסמן סופר

עט סופר חלק א כלל טז · פרט ג קדושין שאין מ"ל

פרט ב

קידושין דף נ"א, איתמר קידושין שמ"ל אביי אמר הוי קידושין רבא אמר לא היו קידושין אמר רבא בר אהינא אסברה לי כי יקח איש אשה ובעלה קידושין המסירין לביאה הוו קידושין, קידושין שמ"ל לא הוי קידושין, פרש"י קידש אתת משתי אחיות ולא פירש איזה מהם דאין יכול לישא אחת מהן דשמא זו היא אחות אשתו, כי יקח איש דהיינו קידושי כסף דגמרינן להו קיחה קיחה, וכתיב ובעלה דבעינן ראויה לביאה, ועי' דף ט, ומקנה כתב משמע דלא שייך קידושין שח"ל אלא בקידושי כסף ושטר שלפני הביאה אבל המקדש בביאה עצמה אף שהיא ביאה אסירה אינו בכלל זה ע"ב: ריטב"א כתב צע"ג דהא אי אמרי' ברירה קדושין שהן מסירין לביאה מתחילתן היא, אבל תוס' רי"ד כתב בחמש נשים אין לסמוך על ברירה ולומר זו אני רוצה והוברר הדבר שזו קדש שכיון שבשעת הקידושין הי' ספק מה ברירה יש לומר שלא ידע איזו קידש בודאי אם היה אימר איזה שארצה היום אי מחר בזה הי' יכול לסמוך על ברירה כיון שתלה ברצונו אבל זה שקידש מתחלה בספק שלא בירר איזה קידש אין לומר שם ברירה ועי' בפני שמאריך, ואב"מ סי' מ"א מתקשה מיומא נ"ה לקחי קיניהן אמרי' ברירה ולא תלה ברצונו ע"ב:

תנן המקדש אשה ובתה וכו' מעשה בחמש נשים אמרי חכמים אין אחיות מקודשת הא נכריות מקודשת, ה"ד אילימא דאמר כולכם קני את וחמור היא ואת וחמיר לא קני, אלא לאו דאמר להו אחת מכם וקתני אין אחיות מקודשת וכו' אביי מתרץ לטעמיה, המקדש אשה ובתה וכו' ואם אמר הראוי לביאה תתקדש לי אינה מקודשת וכו', והילכתא כוותיה דאביי ביע"ל קגם: תוס' קידושין שאמ"ל, וקשה דהא חייבי לאוין אינם ראוים לביאה יתפסו בהי קידושין, לכך נראה לפרש קידושין שאמ"ל כלומר שאסור הביאה ע"י קידושין והיינו היכא דקידש אחת משתי אחיות בסתם שמקודם הקידושין היתה כל אחת מותרת ועכשיו ע"י קידושין נאסרי שתיהן אבל חייבי לאוין איסור הביאה לא באה ע"י הקידושין שהרי מקודם לכן נאסרו בביאה כמו אחר הקידושין, והקשה המקנה רבא לקמן דף ע"ח באלמנה לכה"ג ורמב"ם סובר פרק ט"ו מא"ב בכל חייבי לאוין אינה לוקה אא"כ קידש בתחילה א"כ הו"ל קידושין שאמ"ל שהרי לא הוזהרו על ביאה אלא ע"י קידושין, וצ"ל דס"ל לתוספות אע"ג דלאו ליכא אלא ע"י קידושין מ"מ איסור דאוריי' איכא בלא קידושין ע"ב, ועי' מנ"ח תכ"ז האיך אמר רבא בגירותן אית להו חתנות וחייב על כל ביאה ע"י קידושין הא הי"ל קידושין שאין מסורין לביאה ודורש לציין דרוש י"ג, תי' דרמב"ם לשיטתו שפוסק בהלכות אישות שכל הבועל פנוי' בלי קידושין לוקה משום קדשה ומה שכתב שכל ח"ל בלי קידושין אינו במלקות היינו משום הלאו הזה אבל לוקין משים קדשה וא"כ לא נאסרה הביאה ע"י קידושין שהרי גם בלי קידושין הי' אסירה משים קדשה, משא"כ פלוגתי' דאביי ורבא בקידש אחת משתי אחיות שקודם קידושין כל אחת היתה מותרת לו ע"י שיוכל לקדשה ולבעלה ועכשיו נאסרו שתיהן ע"ש באריכות, א"כ משמע מהנ"ל גם שנסתוסף איסור ע"י קידושין מה שלא הי' קידם קידושין בכ"ז לאביי מהני, אבל אב"מ בסי' מ"א כתב איכא למידק בגיטין מ"ג איבעיא ח"ע וחצי בן חורין שקידש בת חורין מהו יכו' תיפוק ליה דהוי קידושין שאמ"ל דאתי צד עבדות ומשתמש באשת איש ועי' יבמות דף מ"ה, ואפשר כיון בח"ע אפי' בלא קידושין אסיר בבת חורין לא היי קידושין שאמ"ל כמש"כ תוס' בחייבי לאוין קידושין תופסין, אמנם נראה דוקא בחייבי לאוין גרידא היא דתפסי קידושין כיון דלא נסתוסף איסור מחמת קידושין אבל מקדש אחת משתי אחיות והמה חייבי לאוין לאביי לא הוי קידושין אע"ג דנאסרו קידם קידושין כיין דנתוסף איסור אחות אשה מחמת קידושין הו"ל קידושין שאמ"ל מיהו שם ביבמות לא קאי הכי ע"ש עכ"ל, אבל ראיתי בספר איגרא רמה נגד סברה הנ"ל, כי כתב לישב קושי' תוס' גיטין דף מ"א ד"ה לישא שפחה, וא"ת וליתי עשה פ"ו וידחה העשה דלא יהי' קדיש לכאורה לא קשה, דהא כתבו לקמן אע"ג דבני מן הפנוי בנו מ"מ היכא דליתא בתורת קדושין בשום מקום בנו לא חייס אחריו, והנה כאן ע"כ קושתם דישא ב"ח בלא קידושין דע"י קידושין א"א כמו שכתבו לקמן דיבא צד עבדות וישתמש באשת איש ע"כ כוונתם דישא בלא קידושין וא"כ לא משכחת כלל שיוכל לקדש ח"ע וחב"ת לפ"ז דהא הוי קידושין שאמ"ל, בל"ז ליתא לזה כיון שאין הקידושין גורמין האיסר דבלא הקידושין נמי אסור לבא עליה משום צד עבדות שבו, אמנם דלאחר דנאמר דיבא העשה וידחה הל"ת דלא יהא קדש א"כ בלא קידושין לית כאן איסור עבדות נמצא שהקידושין גרמי האיסור והוי קידושין שאין מסורין לביאה ולא קשה מידי ודו"ק כי עמוק הוא, ועי' שבילי דוד בסי' מ"ד כתב רשב"א דף ז' מביא ראב"ד באמר התקדשי לחצי הוי קידושין תיפוק ליה דהוי קידושין שאמ"ל, [אב"מ בסי' ל"א] ותי' דעכ"פ לחציו שקידש מותר בביאה רק חציו השני מעכב אבל עכ"פ אם יקדש אח"כ גם לשני לא יהא מעכב עליו ע"ש:

רשב"א הקשה לאביי המקדש אשה ובתה כאחת אמאי אין מקודשת דהא לדידיה דרבה לית ליה, וי"ל דבתר דשמעה מרבה סבריה, ואפשר לאביי מודה בשאין מסירין לביאה באשה ובתה כאחת שהאחת אוסרת ביאה השניה אלו חלין הקידושין שאינן קדושין וצל"ע עכ"ל ומוסבר באב"מ סי' מ"א, דאחת משתי אחיות אין האחת אוסרת השניה אלא מחמת ספיקא היא דאסירה אבל גבי אשה ובתה או שתי אחיות כאחת דאוסרת אחת את שניה בודאי ה"ל קידושין שאין מס"ל אפי' לאביי ובעינן כי יקח אישה ובעלה, ומקנה תירץ דאף בלא סברא דרבה מ"מ א"א שיתפסו שתיהן אלא אחת כמו במעשר ובחלות תודה, א"כ י"ל דס"ל לאביי דטעמא דמתני' משום שהוא רוצה שיתקדשו שתיהן וזה א"א הוי קני את וחמור דלא קנה משא"כ במקדש אחת מהן קני שפיר ע"ב:

מנחת חינך בסי' ר"ג כתב לישב קושי' רשב"א, הנה מבואר ביבמות דף מ"ט דאמר אביי הכל מודי' בבא על הסוטה שאין הולד ממזר דהא תפסי בה קידושין אם נעשה דבר זה תחת בעלה אין צריך גט רק יפקעו הקידושין, ובנ"י שם מבואר כרש"י דכל היכי דצא תפסו בה קידושין אם נעשה דבר זה תחת בעלה אין צריך גט רק נפקעו הקידושין ממילא, ובאב"מ סי' חי' תי' בזה קושי' תוס' שהיקשו לרע"ק אין קידושין תופסין בח"ל א"כ הוי מכלל עריות ואין זקוקה ליבום תיתי עשה ודותה ל"ת שאין בו כרת, ותי' עפ"י רש"י הנ"ל כיון אפי' אם ידחה הל"ת מ"מ המצוה אינו אלא בביאה ראשונה וא"כ אח"כ הוי ח"ל, ולר"ע אין קידושין תופסין בח"ל ממילא נפקעו הקידושין בלא גט, וא"כ לכתחלה הוי כמקדש אותה על זמן וקנין לזמן הוי קנין פירות, וק"פ באשה לא אשכחן א"כ אינה מקודשת כלל דלא הוי רק ק"פ א"כ אין מצוה כלל ע"ש, א"כ במקדש אשה ובתה אם נימא דהוי קידושין א"כ כ"א נעשית עליי ח"כ מחמת אשה ובתה או שני אחיות וא"כ לא יוכלו להתקדש רק רגע אחת כיין דתיכף דנתפסו הקדושין נעשית ח"כ ואין קידושין תופסין ממילא נפקעו לרש"י ע"כ אינה מקודשת כלל ע"ב כי מתוק: ת"ש דתני טוביה לזה ה' בנים וכו' עי' במקנה דף ס"ד, ודורש לציין דריש י"ג שהאריכו למה כולן איסורין ולא אזלינן בתר רוב רק מדרבנן איסורי דבע"ח לא בטלי והא דאין אני מתירין ע"י נכבשינהו דניידי ונימא כל דפריש מרובא פריש היינו משום הדרא לניחותא, אלא לפי מל"מ פ"א ממשכב יתושב דכל שבא מעורב בעולם לא שייך ביטול ע"ש באריכות, ועי' כלל ל"ח פרט ט' במקנה:

שבילי דוד בסי' מ"ד כתב יש לעיין באומר אחת משתי אחיות מקודשת לי אסורות לעלמא למ"ד קידושין שמ"ל היי קידושין, נימא כ"א אוקי אחזקה ותשרי לעלמא לתוס' שכתב בחולין דף ט' בשני נזירות ואימר אחד להם ראיתי שנטמא אחד טהור כל אחד מטעם דמוקי אחזקה אף דאיכא רעיתא יפ"י הרגיש קצת בזה:

על קושי' תוס' למה בחייבי לאוין תיפסי קידושין, כתב בתשובת מר"ם מינץ סי' כ"ה ליישב עפ"י ר"ן פ"ק דכתובת הקשה על רמב"ם דפסק דחופת נדה לא מהני ופסק כרב דיש חופה לפסולות, ותי' הלח"מ ומרי"ט דשאני גבי אלמנה לכ"ג דהוי חופה הראיי' לביאה לפי דעתו שרוצה לבא עליה באיסור, אבל בחיפת נדה שאין דעתו לבא עליה באיסור הוי חופה שאר"ל, א"כ ל"ק קושי' תוס' דבקדש אחת משתי אחיות דאין דעתי לבא עליה באיסור שפיר ס"ל לרבא דהוי קידושין שאמ"ל משא"כ בקידש ח"ל דדעתו לבא עליה באיסר היי קדושין המסירין לביאה ע"ש:

לעיל הבאתי מש"כ מנ"ח לישב קושי' רשב"א עפ"י רש"י יבמות דף מ"ט אם לא הי' תופס קידושין בסוטה הי' פוקעין קידושין ע"ב בזה מובן בגיטין דף פ"ג מודה ר"א אם אמר הרי מותרת חוץ מפלוני וניסת לאחד מן השוק ונתארמלה שמותרת לזה שנאסרה עליו ונדחק התוס' הטעם שנתרוקן לו כל האישית ע"ב לפי הנ"ל מובן בטוב כיון שנשאת ונעשה א"א ממילא פקעי קידושי ראשון ומותרת בנתארמלה לכל העולם, אבל צע"ג שם בדף פ"ב אשת שני מתים משכחת אם ראובן קידשה חוץ משמעון, ושמעון קידשה סתם ע"ש, כיון שקידשה שמעון ונאסרה על ראובן ופקעי קידושי ראובן והיכי משכחת אשת שני מתים, ע"כ נראה דבר חדש רק אם לא תל קידושין בסוטה א"כ גוף הזה אין ראוי לקדש לבעלה עוד לעולם אז פקע מגוף הזה גם קידושין ראשונה, אבל בא"א עדיין הגוף הזה ראוי לחול קידושין אם נתארמלה ונתגרשה, א"כ גם מראובן לא פקע קידושין שלו כי אם מת שמעון אחיו יקח אותה כי מצוה ליבם אותה, וכן לקמן אם אמר חוץ לא שייך פקעי אם ניסת לאחד מן השוק כי עדיין ראוי אם מת בעלה שראשון יוכל לקדשה גם שיש לאו לא יוכל לשוב לקחתה, כי על חייבי לאוין חל קידושין ודו"ק היטי' רק לר"ע שסוב' אין קידושין חל על חייב לאוין שפיר כתב אב"מ שהבאתי לעיל, והנה במשנה תני המקדש אשה ובתה או אחותה עדיין קושי' רשב"א עומדת על שתי אחיות כי אם מתה אחת מותר השני' ורק על אשה ובתה שפיר כתב המנ"ח ודוק היטיב, גם מיושב קושי' תוס' ביבמות שהקשה מנדה, ועי' מהרש"א ורש"י קידושין ס"ח:

תוכן העניינים

עט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה