אור ברסלב
עט סופר חלק א עט סופר חלק א כלל טו › פרט ב

עט סופר חלק א· רבי אליעזר זוסמן סופר

עט סופר חלק א כלל טו · פרט ב

פרט א סומא פטור ממצות

ספר המכריע סי' ע"ו כתב שנשים אין מברכת על מצות עשה שז"ג, ואין להביא ראיה מן הסומין דאע"ג דר"י פטר את הסומא ממצות מדרבנן חיובי מיחייב משום דלא עבר על בל תוסף דהא לא תיפקד הוא בבל תוסיף וכיון שאין כאן איסור בל תוסף מצו רבנן שפיר לחיוביה וכיון דחייב מדרבנן בודאי כי הוא מברך על כל המצות אבל נשים דאי מחייבי להו רבנן עברן על בל תוסף דהא מיפקדן בכל לאוין שבתורה וכו' והגה שם כתב פליאה היכי תיסק אדעתין דסומא פטור אפי' מכל לאוין ולא עלה על לבו דההוא מ"ד כלל מעולם זולתי לפטרו מכל מצות עשה אבל מצות דשב ואל תעשה ודאי חייב וחייב, ובל תוסיף אזהרה דשב וא"ת הוא, ודאי דחייב כבשאר כל לאוין שבחזרה ע"ש, ועו' תשובת דבר שמואל סי' י"ב, ל"ג:

בשמים ראש סי' מ"ג מאריך בראיות שאין הלכה כר' יודא דהא בב"ב קל"ח או ראה דרשי' סומא פסול לעדות ואיכא אמוראי טובא דמכשרי באמת, והרי הוא עדות שא"א יכול להזימה, וכן בתכלת מרבה אני כסות סומא שישנו בראיה אצל אחרים וכו' ומחדש לר"י פטור רק ממצ"ע אבל בלאוין נהי דפטרי מעונש אי לא עביד אבל חיוב מחייב, והלכה בזה קושי' רבינו טובי' דלמה ליה לראב"י פסחים קי"ו ג"ש דזה תיפוק ליה דפטור מכל המצות עי' דבר שמואל סי' י"ב, ומיושב כיון נראה מן גמרא דאם אגדה דאוריי' אשה חייבת בה שכל חיובי לילה הן עליה כמו מצה דאתקש לחמץ וכיון דישנו לסומא בלאו מוזהר הוא באכילת חמץ וחיי' במצה ובכל מצות הלילה אי לאו דמעטי' קרא בפירש מהגדה ועי' מנ"ח סי' כ"ו שכתב ג"כ אפי' על שבעה מצות ב"נ שמחויב הסומא אבל אין עונשין אותו, ובסי' כ' כתב לדעת כ"מ שאין עובר בל יראה בטמון חמץ א"כ סימא אינו עובר בלאו בל יראה גם אם סומא חייב בכל המצות מ"מ כאן כיון שאינו רואה אין עובר, עי' או"ח סי' ע"ה לענין גילוי ערוה עכ"ל, אולי לחלק כיון שחמץ נראה לאחרים:

רדב"ז ח"ר סי' ל"ט, פסק אין הלכה כר"י אלא כסתמא דמתני' שסומא כאדם בריא לכל דבריו חוץ מלענין עדות והגדה וסנהדרין ומלקרא בתורה לפי שהוא כקורא בעל פה ועלייה לרגל וחגיגה ומכל אלה נתמעט הסומא בהדיא ומינה אתה למד דלכל שאר הדברים הרי הוא כאדם שלם וחייב בכל המצית האמורות בתורה מדאיצטרך למעט הני הילכך סומא חייב במצות כה תברכו את בנ"י ע"ש:

הרבני הבקי מו"ה איצק ווייס נ"י הראה לי ירושלמי סוטה פ"ב ה"ה ונעלם מעיני אשה פרט לסומא שאין לו עינים, היא סומא מתניתא דר' יודן פיטרו מכל מצות האמורות בתורה, וק"ע פי' אפי' ממצות ל"ת לכך אינה שותה, ושירי קרבן הקשה לר"י למה לי ונעלם מעיני אשה למעט סומא דכיון דפטר מכל מצות א"כ אינה נאסרת עליו אף שזנתה ע"ש, ועי' חידושי רעק"א ביו"ד סי' א' שמאריך בענין זה ומביא ראיה שחייב בל"ת דאי נימא שפטור מל"ת מה לי קרא או ראה לפסול סומא מעדות והא הוה עדות שא"א יכול להזימו, [ועי' במל"מ פ"א מאישות ה"ח איסר סוטה לבעלה רק איסר עשה ודו"ק] וחקר אי סומא חייב באכילת מצה וקידש היום דילפי' מהיקשא כל שישנו בב"ת חמץ ישנו באכילת מצה, וזכור ושמור, וכיון דחייב בלאוין גם אצלו שייך ההיקש:

ויש לי צ"ע אי אמרי' שסימא פטור מכל מצות ל"ת ג"כ א"כ בודאי לא חל קידושין באשה סומית, ולרש"י ולנמ"י ביבמות דף מ"ט מבואר אם לא הי' תופס קידושין בסוטה הי' פוקעין קדושין ועי' בכלל קידושין שאין מל"ב, הארכתי בזה, א"כ באשה שנעשה סומית היה פוקעין קידושין, וזה דבר חדש ולא באתי רק לעורר:

בספר שרש יעקב על יבמות חקר אם שייך מצות יבום בסימא אי חיי' בל"ת מי נימא כיון דהא דאשת אח מתייבמת אינו מטעם עשה דוחה ל"ת דהא היא ל"ת שי"ב כרת רק דלא נאמר כלל איסר אשת אח לענין יבום וסומא ולר"י ג"כ לייבם דהואיל שמקייים לאחיו זרע ע"ש:

ירושלמי פ"ב מנות מאן תנא דסומא פטור מגלות ר"י דר"י פוטרו מכל מצות האמורות בתורה משמע גם מל"ת פטור:

רא"ש הלכות תפילין סי' י"ז מביא פסק לגאון שסומא פטו' מתפילין וציצית דכתב וראיתם פרט לסומא ופלא שמבואר בגמרא שכסית סימא מרבינן מאשר תכסה בה עי' בארצות החיים סי' י"ז באריכות:

תוכן העניינים

עט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה