אור ברסלב
עזרה להבין פרשת תזריע

עזרה להבין· רבי יצחק ב"ר משה יהודה

פרשת תזריע

פרשת שמיני

יב

ב

ועל כן דעת. צ״ל ועל פי דעת. והוא פירוש אחר למלת כי תזריע: וי״ו וטמאה. בתחלת ענין דהל״ל תטמא שבעת ימים: המרובע. עיין בראשית ל״ד כ״ה ובפ' נח:

ג

מולים. משרש מול: ונמלתם. משרש נמל: ואין כאן. יותר נראה שצ״ל ואין כן. ור״ל שלא נוכל לטעות שימולו ערלת אזן או שאר אבר שמצאנו בו לשון ערלה כמו ערל שפתים. לפי שכולם יבאו רק בסמיכות לבאר ערלת הדבר. ומקום הנמול יקרא סתם ערלה:

ד

שלמים. שכל אלה נאכלים בכל העיר ולכן הוצרך להזהירם עליהם ביחוד. כי על אותם הקדשים הנאכלים בעזרה דוקא לא הוצרך להזהירה. אחרי שכבר אסר עליה הביאה לעזרה בכלל ואם אל המקדש לא תבא לא יתכן שתגע בהם:

ז

איננו אוכל. ולכן כלל שניהם במלות והקריבו לפני ה׳ ששניהם כליל לה׳: פירשתי. בראש הספר שהוא מלשון כופר נפש לא כפרה:

יג

ב

המשיח. שלא תטעה לפרש שמצוה דוקא בכה״ג טהרת וטומאת הנגעים ויהיה פירוש או אל אחד מבניו המשיח תחתיו. אך אין סברא לומר כי כל המנוגעים יובאו מקצות הארץ אל הכה״ג. לז״א שבמלת אהרן נכלל גם המשיח מבניו. וא״כ פירוש אל אחד מבניו הם ההדיוטים והוסיף עוד שגם אין קפידא שיהיו בירושלים דוקא. כיון שעיקר משפטי הנגעים הוא להשמר מזו המחלה המתדבקת הסברא נותנת לקצר יותר את זמן היותו בין אנשים הבריאים ביחד:

ד

נהפך. שמלת הפך הוא פועל יוצא ע"פ רוב דמשמע הפך את אחרים. לז״א שפירושו שנהפך ללבן דהיינו שהנגע הפך השער ללבן לא שהשער הפך זולתו: שפל. חולק בזה על פירש״י שכל מראה לבן עמוק הוא ולכן בפסוק ועמוק אין מראה כתב רש״י לא ידעתי פירושו. והוא אמר שזה הוא רק באמרו ומראה שפל הכונה שנראה שפל ואין ממשה שפל. אבל ומראה עמוק הוא שבאמת מרחה הנגע וקלקולו נכנס בעומק מן העור. ונלקה הבשר ג״כ בנגע. ולזה שפיר אמר ומראה אין עמוק שלא שלטה הלקותא בעומק:

ו

ומגזרת ותכהין. שפירושו ג"כ נתמעט אור עיניו: ולא כהה. האמור בעלי ופירושו לא עצר בהם:

ט

כחברו. האמור למעלה שפירש שם ותובא בע"כ:

י

בשר חי. שמלות בשר חי הן פירוש למלת ומחית. ולפי שיש מבארים בשר חי הוא הבשר הבלתי מרגיש כשחותכים אותו דחה זה. כי איך קרא חי לבשר המת ואינו מרגיש:

יט

קצתם כן. שקצתו לבן וקצתו אדום ואין כל הנגע פתוך מלובן ואודם יחד בכ״מ: טענה. שאין נופל לשון שלוח רק בבע״פ ולהוכיח מזה. כהאומרים שהוא שרץ:

ח

הנעלם. ר״ל לפי ששרשו ראה. והל״ל במלת מראה בב' ההי״ן אחת לשרש ואחת לשימוש נקבה. ולכן בחרו יותר לנקר מראה שהקמץ מושך ה׳ לסימן הנקבה. ובמלת יראנה שהנו״ן תוכל לקבל דגש יבא דגש לתשלום ה״א וכן במלת יסגירנה משפטה יסגירנהה כי לזכר יאמר יסגירנהו או יסגירנו בדגש הנו״ן

כח

פירשתי. לעיל פסוק ו׳: ולא הזכיר. לעיל פסוק כ״ג אמר רק ולא פשתה ולא אמר והיא כהה. כי שם די אם רק עמדה ולא פשתה במקום הבריא. וכאן צריך שיתקטן שיעורה ג״כ:

כט

בעבור הזקן. שאין זקן לאשה. לכך הוצרך לומר כי בראש נוהג הנתק בין באיש בין באשה. ואלו אמר רק ואיש או ואדם כי יהיה בו נגע בראש או בזקן ה״א דגם בראש אינו נוהג באשה מדכלליה בהדי זקן: הוציא האשה. צ״ל להוציא האשה. כי קרחת וגבחת אינו נוהג בנשים רק באיש. וה״א דג״ז אינו נוהג באשה:

לא

השער. שמנגע זו ינתקו וימרטו שערות הראש או הזקן ההוא:

מ

כלו. לפי שבגבחת אמר ואם מפאת פניו משמע שהקרחת בראש כלו. מדלא נתן בו שיעור המקום. ולהלן הסכים לפירש״י:

מח

כאשר הוא. טרם שנעבדה בו איזו מלאכה או כלי: מכבר. מ״ב ח' ט״ו ופירושו כר מתחת לראש:

מט

העין כמהו. ר״ל מראה הירוק כגון ירק עשב: לחסרון. שהכפל ירקרק הוא סימן ההקטנה. פחות שבירוקין: להיפך. כפירש״י ירוק שבירוקין:

נא

מארה. ששרשו ארה והמ״ם נוסף כמלת משכן וזה שרשו מאר:

נה

שם פעלו. ר״ל בנין הפעל:

נח

וכבר סר. ר"ל לפי שלמעלה פירש דאם לא פשה הנגע אחרי הסגר ראשון יכבסנו ויסגירנו שנית ולא פירש הדין אם סר לגמרי ונא נראה כלל הנגע אחרי שבוע ראשון. לז״א שזה פירש עתה במלת וסר. שהגם שכבר סר הנגע בכ״ז יכובס ויוסגר על ז׳ ימים ואם לא נראה שוב הנגע יכובס שנית שגזירת הכתוב בב׳ הסגרים ושני כיבוסים. אך אם נטהר לגמרי עוד קודם כיבוס הראשון:

תוכן העניינים

עזרה להבין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה