אור ברסלב
עזרה להבין פרשת נשא

עזרה להבין· רבי יצחק ב"ר משה יהודה

פרשת נשא

במדבר

כב

שא. שבא המקור בהוראת הצווי:

כד

משתנים. כי שניהם מקור. ולה״פ שלהם אהח״ע. וזה נקוד בקמ״ץ עה״פ. וזה בפת״ח:

כו

ומיתרות. של העמודים:

כט

לשאת שמותם. ר״ל דהל״ל נשא את ראש בני מררי. כמ״ש גבי גרשון וקהת. ואמר סתם בני מררי לפי שסמך על נשא את ראש שאמר שם. שכל הענין דבק:

מז

פרשתי. לעיל ג׳ ל״א. והכונה שהם יעבדו את כלי העבודה: שלשים. שמלת כל הפקודים דבקים עם הכתוב שאחרי זה:

מט

על גרשון. לפי שבסוף פ׳ במדבר אמר ג״כ איש איש על עבודתו ופירש שם הרב שהכונה כל מין ומין וכל חפץ ע״ש לזה ביאר שכאן הכונה על בני גרשון וקהת ומררי: ופקודיו. בלשון יחיד. פקודיו של כ"א מאלה:

ה

ב

תינוקים. ואיך יתכן לשאת כל תינוק מחוץ למחנה ביצאו חוץ: כי תצא. שצוה שם לשלח גם בעל קרי מן המחנה. וכן יד לשבתם חוץ: ואין סובבים. שלא היה הארון מסובב בלוים ודגלים ומחיצות כבמחנה ישראל:

ד

דרך סברא. שהרי נקרא דגל דן המאסף לכל המחנות. ואם הלכו הטמאים אחריהם הרי הם המאספים. ועוד שאין דרך לשלוח מתי מעט בפ״ע בסוף המחנה הרחק מן אנשי החיל. פן יבא האויב ויזנב בהם הנחשלים אחריהם: פעם אחרת. שכתובה כבר בספר ויקרא ה' ט״ו: חמישיות. שכאן כתיב וחמישיתו. ושם כתיב וחמישיתיו. ושם פירש״י שאם כפר אותו החומש והודה יוסיף עליו חומש. והרב דייק מה ששם לא נאמר והתודו והכא והתודו:

י

והזכיר זה. הפרשה שאח״ז נסמכה לזה לפי שגם מנחת קנאות לכהן הוא:

יז

ידוע. ונמצא במ׳׳א וא״ו למ״ד. והוא מלשון רקיעה ורצפה. ובמקדש היה רצפה ולקחו מתחת הרצפה. וכמ"ש חז"ל בסוטה ט״ו ומקום היה שם אמה על אמה וכו׳. ואין סברא לחפור גומא במשכן:

יח

מי סמוך. וחסר הנסמך וצ״ל מי הסמים המרים. וא״כ משמע שנתן שם איזו סם מר. וזה כדעת אבוה דשמואל בסוטה כ׳:

יט

איש אחר. שהרי עכ״פ שכב בעלה עמה. ואיך יאמר אם לא שכב איש אותך: בחזקה. שאף שבאונס לא בדקוה המים. מ"מ אם לא הודית קודם שתיה בדקוה המים. או עכ״פ לא תזרע זרע ולא תקבל גמול טוב ודייק לה הרב מכפל הלשון לא שכב ולא שטית: גזית. שהסנה אבני גזית. אף שטית ר״ל שטית טומאה: תהיה נקייה. ואינו צווי רק הבטחה כי אין שייך לצוות על דבר שאינו ביד האדם:

כז

פירשתי. ויקרא ה' ט״ז:

ו

ב

סוד. במלת ערות דבר שאפילו בדבור או במחשבה יפסיד דבר ערוה להשראת השכינה. וכן בכסותו את צאתו לבל יראה דבר מגונה. כי זה תוליד פגם גם בנפש. ומכ״ש הכרוך ולהוט אחרי התאוות. וחמדות בשרים: כל טומאה. שבמקום שאמר פה חומץ יין ומשרת כלל שם ואמר כל טמאה. כי דברים הללו גורמים לשכרות וטומאה. כי הטומאה היפך הקדושה. ואם הנזיר מהיין קוראהו קדוש השותהו הרי נטמא.

ה

שם הפעל. מלת גדל הוא מקור פעל:

ו

גוף. עיין פ' חיי בפסוק מעל פני מתו. ופ׳ אמור פסוק ועל כל נפשות מת לא יבא:

ז

והמלך באמת. המלך האמתי הוא שיש לו עטרת החופש מן התאוות:

ט

כטעם. צ״ל בטעם: המת. שמלת וטמא הוא פעל יוצא והפועל הוא המת שהמת יטמא אותו:

יא

והסוד. כי מה עבירה עשה זה שנטמא באונס שיביא חטאת. אלא מסתמא עשה הוא עבירה אחת שגררה זה האונס: על נפשו. הוא דעת ר״א הקפר שציער עצמו מן היין:

יג

הה״א. כמו פנות עשות:

יח

שני משקלים. שער. ושער ע״מ דבר. ובא זה ע״מ דבר:

יט

אות. ר״ל הכינוי "הוא" שבפסוק שאח״ז שב על החזה לבדו. הגם שהתחיל לומר והניף אתם. וכן דרך הרב לפרש בפסוק זה מפסוק שלאחריו:

כא

הכפים כידים. כי שם כתיב וישא אהרן את ידיו וה״ז כאלו אמר וישא את כפיו כלשון חז״ל. אלא שמלת כפים הוא פרט לפרק התחתון של היד שבו האצבעות ויד שם כולל לכל היד עד הפרק העליון:

כה

חנונו אותם. בפלגש בגבעה סוף שופטים. והכונה תנו להם:

כו

לא מאבן. כלה״כ כי עם אבני השרה בריתך וחית השדה השלמה לך:

כז

מקודשים בשם. שיורום הדרך הישרה שיהיו קדושים וישכון שמו עליהם:

ז

א

בעבור החנוכה. שעליו הקריבו קרבנות הנשיאים לחנוכת המשכן ונקרא חנוכת המזבח לזאת פרטו בפ״ע:

ב

כלל. שלא אמר מה הקריבו. ופירושו ויקריבו קרבנות:

ג

ומוכרת. שבין בנפרד ובין בנסמך יאמר שנים עשר. וה״ל לומר שנים ועשר ולקצר המבטא אמר בסמיכות אבל אין הוראתו כהוראת הסמיכות בכ״מ. ופעמים קצר עוד ואמר שני עשר:

מח

שביעי לחנכת. ואינו יום השבת רק יום שלאחריו ואע״פ שהוא היה כבר יום שמיני בחדש מיום האחד לחדש שבו התחילה החנוכה. אבל כיון שדלגו על יום השבת הרי הוא יום השביעי לחנוכה: השלמים. שודאי אינו דוחה שבת: בחנוכת הבית. בימי שלמה שהתחילו ז' ימים קודם חג הסוכות והיה יוה״כ באמצע. וע״פ דרשת חז״ל לא התענו באותה שנה ע״פ הוראת שעה. ולדעת הרב חנכוהו ז׳ ימים מלבד יוהכ״פ שדלגו עליו:

פט

שתחלת הדבור. שאע״פ שפ' ויקרא נאמרה קודם וביום השמיני היה אח״ז ולכך נאמר פה ובבוא משה אל אה״מ. אחר החנוכה: למשפט הלשון. צ״ל כמשפט הלשון:

תוכן העניינים

עזרה להבין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה