עזרה להבין· רבי יצחק ב"ר משה יהודה
וישב
לח
ב
נאמר לשתוק. ר״ל שלענין גילוי מילתא כזה שעשה יהודה דבר בלתי הגון נאמר לשתוק שלא להוציא לעז על אותו צדיק מספק. ולכתוב דבר ודאי. שאם הפירוש סותר הננו בטוחים שלא עשינו מדחה בלשוננו. שאף שאין הפירוש כן אין רע. וחכם אחד העירני, כי בספר תחלת חכמה להגאון ר״מ חאגיז ז״ל שער ג׳ פ"א כלל קט״ו ז״ל: מרגלא בפומייהו דבעלי ישיבות לומר לשתוק ולכתוב לא אמרינן, פי' שאין להקשות על הכתוב בתורה. ישתוק מתיבה זו ולכתוב תיבה אחרת, לז״א בדרך בדיחותא, שלגבי גילוי מילתא כזה ודאי נאמר לשתוק מתיבה זו ולכתוב תיבה אחרת יותר בטוחה. אכן מאוד נפלאת היא בעיני על הרב הקדוש מה ראה לתפוס בזה את אדונינו הראב"ע ז"ל הלא גם רש״י ז״ל הביא בפסוק ויקמו כל בניו דברי המד״ר ר' נחמיה אומר כנעניות היו. וכן סוף ויחי הביא רש״י בלי חולק כלל. בפסוק ויעשו לו בניו כן כאשר צום. אל ישאו מטתי לא מצרי ולא אחד מבניכם שהם מבנות כנען. ואמרתי ע״ז הכל תלוי במזל:
לט
ט
בצו לצו. שלא צוהו בפירוש שאשתו בלתי נתונה ת״י: צד המעלה. שטעם שחשך אותה משליטתו לא מפני שהיא גדולה וחשובה בעיניו מיוסף. רק מפני שהיא אשתו. וזולת זאת היה הוא גדול גם עליה:
יד
להתרעם נגד הבעל. צ״ל נגד הבעל בזה. ויהיה פירוש הפסוק כן שיאמרו שראו שבא אליה העבד לשכב. ומלות הביא לנו איש עברי הוא מאמר מוסגר שזה תאמר היא לו אחרי עדותם לסתום טענותיו ולא תתנהו להליץ טוב עליו. כי תאמר לו העוד יש לך פה. ובזה לא ייראו מהעיד עדות שקר פן יתפשו ויתבדו כי היא תעמוד בפרץ. וגם האמין לבו בגבורים יחת מפני שום לשון האשה ועברתה כי קשתה. וכמו שכן היה שאף שלא האמין לה כלאו בכלא להפיס דעתה.