עזרה להבין· רבי יצחק ב"ר משה יהודה
בשלח
כא
כי עמוד ענן טעמו. צ״ל כי עמוד אש טעמו:
יד
יט
יגיד להם מקום. צ״ל המקום:
טו
א
חסר הנסמך. ר״ל אם גאה גאה קאי על הקב״ה הל״ל סוס ורוכבו של פרעה רמה בים:
כג
וכאלו אמר. לדעתי צ״ל וכאלו אמר לשתות מים ממרתה. כלומר מהמעיין של מרתה כי מרים הם. שע"כ קראו שם המעיין מרה. רק הכתוב הקדים לקראו בשמו שנקרא אח״כ. ורבים נכנסו בדוחקים לבאר דבריו כמו שהם לפנינו ולא עלתה בידם אלא דוחקם:
כו
לטעם הנזכר. שאם ישמעו לחקים אלה יזכו לשמוע קול ה׳ בהר סיני:
טז
ט
שהיה ביום ראשון. וזה לפי פירוש השני שאמר לעיל פסוק ז׳. ואו אפשר שאמר הוא לפירוש ראשון:
טז
ודרשת רז״ל שהיה המן מודיע למי שייך העבד שהיו דנים עליו שני ב״א. יהיו רואים אצל מי נמצא עומר שלו וזה לאשר באהלו:
כב
סוף כל סוף יצוה. ר״ל היה לו לצוות להם היכן ולהזהירם וכו׳:
ט
הוית זמן. צ״ל על הוית המן:
כח
ממנו להם. ר״ל שיראו מעצמם שה׳ נתן להם השבת לא ע״י שליח. שהקדים לומר להם לקטו לחם משנה:
לב
מציץ מחבירו. שהצמיד מונח עליו ומכסהו מסביב: