תקשורת פסולה
כל אדם זקוק להתייחסות. דבר זה מתעצם כאשר מדובר בבני זוג שהבסיס לקיום הנישואין, הנו קשר טוב בין הבעל לאשה, שהם מתייחסים כראוי האחד לשני, שכל אחד מהם רואה בבן/בת הזוג שהוא/היא החשוב ביותר בעולם, ומפנה את כל תשומת הלב לבן/בת הזוג.
בדורנו יש מציאות שאנשים שיש להם סמארטפון הם מרגישים שהוא הדבר החשוב להם ביותר, וכמובן שזה בא על חשבון הבית והמשפחה.
מלמד בתלמוד תורה מספר: פנתה אלי אם של תלמיד, והתלוננה שבנה בן ה- 11 מרבה לבקר אצל סבתו, ואינו רוצה לחזור הביתה. וביקשה שאבדוק מה הסיבה לכך, שזה הרי לא טבעי שילד מעדיף את בית הסבתא הזקנה ולא את ביתו.
המלמד קרא לילד וניסה לתהות על קנקנו. הילד בהתחלה השיב תשובה מתחמקת, אך לבסוף אמר את התשובה האמיתית: "אין לי אמא!"
"פערתי את פי בתדהמה", מספר המלמד, "ואמרתי לו: אמך אשה טובה, דואגת לך ולא מחסירה ממך דבר, למה אתה מדבר אליה כך?".
אמר הבן: "אין לי אמא, כי כאשר אני חוזר מבית הספר היא עסוקה בפלאפון שלה, כל הזמן, כל דקה. פעם ניסיתי לבדוק אם היא בכלל מקשיבה לי ושאלתי אותה אם אני יכול לזרוק אבן מהחלון, והיא ענתה: "כן והרבה", כי היא חשבה ששאלתי אם להכין מרק. היא חיה לעצמה עם המכשיר שלה, ואינה מתייחסת אלי, בשבילה אני כאילו אוויר, ולכן עם סבתא יותר נעים וטוב לי, כי היא נותנת לי המון תשומת לב".
המלמד פנה לאם ודיווח לה על כך, והיא השיבה: "הילד צודק... אני כל הזמן עם המכשיר, אנחנו באמת כמעט ולא מדברים, אבל אני לא מסוגלת לעזוב את המכשיר...".
דיין חשוב ניסה להשפיע על אדם אחד להיפטר מאותו מכשיר קלוקל שהורס לו את חיי המשפחה. אותו אדם השיב: "איך אני יכול לזרוק את האייפון?! המכשיר הזה יקר לי יותר מאבא ומאמא שלי! מהילדים שלי! מאשתי! המכשיר הזה הוא החיים שלי... את החיים שלי אני יכול לזרוק לפח , אבל לא את האייפון!"
אשה אחת התלוננה בפני חברתה שבעלה שכח שהיום יש לה יום הולדת, והוא בכלל לא מתייחס אליה. אמרה לה החברה שיום ההולדת הוא זמן של עת רצון, כדאי לה להתפלל לבורא העולם ולבקש ממנו שבעלה יתחיל להתייחס אליה כראוי.
שמעה האשה לחברתה, הדליקה נר לכבוד הצדיקים ופתחה בתפילה נרגשת מעומק לבה: "רבונו של עולם, אני מבקשת שבעלי יתייחס אלי, יחשוב עלי, יתעניין רק בי, לא יסיר מבטו ממני, יקח אותי אתו לכל מקום ולא יעזוב אותי"...
נעשה לה נס והיא נהפכה לאייפון.
בעל אחד השאיר פתק לרעייתו לאחר שלקח לה בסתר את המכשיר וניפץ אותו לרסיסים, וכך כתב: "אשתי היקרה, עדיף אייפון מרוסק ומשפחה שלמה, מאשר אייפון שלם ומשפחה מרוסקת!"
אחת הסיבות שאנשים צמודים למכשיר הסמארט-פון, היא קבלת פירגונים ברשתות החברתיות. אם על מעשה טיפשי וחסר משמעות אתה מקבל מאות תגובות של פירגון, אתה גם מסתמא תרצה לראות את כולן.
אם אדם לא ישמע בביתו באופן סדיר ותדיר פירגונים, למה שלא ילך לחפשם בוואטסאפ?
אדם ששומע מאנשים שמעשיו חיוביים, למילים אלו יש כח עצום לגרום לרצון ולמוטיבציה לעמול קשה, בכח הפירגונים גם להעניק לאדם חיות ושמחה.
האדם שיקבל הערכה על כך שהוא טוב בתחום מסוים, יקבל מוטיבציה להמשיך ולעמול. מאידך, למילות ביקורת יש כח להרוס ולדכא כל רצון ומוטיבציה.
אדם רעב משביע את רעבונו בלחם, ואם אין לו יחפש תחליף, גם ביסקוויטים יכולים לעשות את העבודה, ואם גם זה אין לו, אז הוא ימשיך לחפש משהו לאכול, גם אם מדובר במשהו לא בריא. אם גם זה לא בנמצא הוא יחפש אצל אחרים, אם ימצא בהיתר - מה טוב, אך אם לא - ימצא באיסור, אם הצליח להשקיט את גניבה זו - מה טוב, ואם לא הוא כבר יהפך לפורץ מקצועי, ולא יחפש לגנוב רק דברי מאכל...
כמו כן גם הרעב למילה חמה, יכול הוא להיות מסופק בהיתר, אם בן הזוג, המשפחה והחברים, רק ישכילו למצוא אצלו איזה מעשה טוב או איזו הצטיינות קטנה ויעריכו אותה ויפרגנו לו.
הפרגון איננו כלי משחית ואינו גורם לגאווה, אלא הוא מזון חיוני לנפש וזריקת מרץ למעשים טובים מאין כמוהו. אם הבעל והאשה ידעו לפרגן האחד לשני ולומר: "נהניתי ששטפת כלים", "תודה על הארוחה הטעימה", "תודה על ההתחשבות" וכיו"ב - בן הזוג יקבל מוטיבציה לעשות עוד כהנה וכהנה. אך אם בן הזוג לא יזכה לקבל מזור לצורך למילה טובה ופירגון, הוא יחפש זאת אצל מי שרק אפשר, וזה כבר יכול להיות מסוכן!
הרבה מהמכורים לסמארטפונים, מכורים דוקא לוואטסאפ והרשתות החברתיות, בגלל הפרגונים הרדודים שמקבלים מכל מיני אנשים שלא באמת אכפת להם מהשולח.
כשאנו שומעים על אשה שנטשה את ביתה והתמכרה לאינטרנט, עלינו להבין שלא עשתה זאת מתוך רוע, אלא שפעמים רבות ביתה המשמים בו היא ממלאת תפקיד של מטפלת, טבחית ומנקה, לא השכיל להעניק לה מילה חמה של פירגון שהגיע לה ביושר.
עמל של שנים ללא הרף ללא קבלת חום והערכה, הרי הוא רעב נורא, וכאשר אותה אשה מוצאת למלא את הרעב בכמה מילים חמות הנכתבות לה בקלות דרך הרשת, הרי שמצאה מנוח לנפשה המיוסרת. פעמים רבות דבר זה מוביל בסופו של דבר לגירושין מכוערים ופירוק הבית, אולם האשם העיקרי לכך הוא בן הזוג שלא ידע לפרגן כראוי.
כל אדם זקוק להתייחסות. דבר זה מתעצם כאשר מדובר בבני זוג, שהבסיס לקיום הנישואין, הינו קשר טוב בין הבעל לאשה, שהם מתייחסים כראוי האחד לשני, שכל אחד מהם רואה בבן/בת הזוג שהוא/היא החשוב ביותר בעולם, ומפנה את כל תשומת הלב לבן/בת הזוג.
על פי מחקרים שנעשו לאחרונה, בעיות של קשב וריכוז אצל ילדים עלו בעשור האחרון ב- 53%, שימוש במחשב מעצים בעיות קשב וריכוז והיפראקטיביות פי 5.
עד לפני עשור הורה דיבר עם ילדיו בממוצע כשלוש שעות ביום, כיום כ-14 דקות בלבד (ילד אחד טען בפני המחנך שלו שאביו הוא "אבא של שבת" בלבד, כל השבוע הוא שקוע באינטרנט ולא מתייחס כלל לילדיו, ורק לפני כניסת השבת הוא מכבה את המחשב והאייפון ואז יש לו זמן להתייחס לילדיו, ברוך ה' שהוא דתי).
התגלה קשר ישיר בין שימוש באינטרנט לתחושת דיכאון ובדידות העלולים להביא להתקפים פסיכוטיים. ככל שמתרבה העיסוק באינטרנט, כך מתרבים אחוזי הבדידות, דיכאון והפרעות שינה.
כ- 80% מבני הנוער בישראל גולשים למעלה מ- 4 שעות ביום.
השימוש המוגבר באינטרנט גורם לאיבוד היכולת לחוש את הזולת.
אחוז הבתים המתפרקים בישראל עלה בשלושים השנים האחרונות מ- 20% ל- 50% בריכוזים הלא דתיים.