תכונות האיש והאשה · תכונות האיש
על האיש להיות "מלך" - דהיינו ללכת בראש ובראשונה על פי המח - שכל, אח"כ על פי הלב - רגש, ורק בסוף כבד - תאוות ויצרים.
גבר בדרך כלל לא מבין רגש, בגלל שהוא עובד בעיקר עם השכל (רק שעל פי רוב השכל שלו עקום, ולכן על הגברים מוטלת המצוה ללמוד תורה שהיא מיישרת את השכל). אבל גם יש לו תאוות, יצרים ודחפים גדולים, שגורמים לו לעשות דברים נגד השכל וההגיון. האיש נקרא "גבר", כי עליו להיות "גיבור", ואמרו חז"ל: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" (אבות ד, א). לגבר יש תאוות ויצרים ועליו להיות גיבור ולהתגבר עליהם (אם הוא נכנע ליצר אינו נחשב גבר).
כאשר גבר מנתח אירועים הוא עושה זאת באופן עובדתי והגיוני על פי השכל ומערב מעט מאוד רגש.
גבר שואף לפרוץ קדימה להגיע להישגים גדולים ורוצה לעשות זאת בעצמו בלא עזרה. כאשר צריך לקבל עזרה, הוא רואה בכך חולשה. כאשר הוא נמצא בפני בעיה – יתבודד, וינסה לפתור אותה בעצמו (בניגוד לאשה שמשתפת אחרים), אם יספר על הבעיה, הוא לא יעשה זאת כדי לפרוק רגשות, אלא רק אם חושב שיכולים לעזור לו למצוא פתרון לבעיה.
גבר אוהב פרטיות, שקט נפשי להתעמק, להתרכז ולהתנתק (נשים קוראות לזה: "לא לעשות כלום"), כאשר הוא נמצא במצב כזה הוא לא שם לב כלל למתרחש מסביב.
אשה אחת שואלת את בעלה: "על מה אתה חושב?"
עונה הבעל: "על שום דבר"!
האשה: "שוב פעם אתה חושב רק על עצמך?!"
טבע האיש להיות תכליתי ומעשי. הדיבור אצלו הוא כלי חיוני וחשוב להעברת נתונים ומידע, וגם בכדי להפגין ידע ולהרשים את הסובבים.
הוא מדבר רק כאשר יש צורך וענין, הוא מתמקד בנושא המדובר ולא עובר וגולש לעניינים אחרים. הוא לא חי את העבר, אלא חי את ההווה ומתכנן את העתיד.
גבר ממוצע סובל מבעיה של "קשב וריכוז" - קשה לו להקשיב ליותר מידי דיבורים (של אשתו), יש לו סף נמוך לזה וכשעובר אותו זה מתסכל ומעצבן אותו, ולא יעזור לו ריטלין (נשים יקרות קחו זאת בחשבון). כשמספרים לו על איזו בעיה, הוא מדלג על שלב ההקשבה ומיד מציע פתרונות.
האיש הוא בטבעו קר יותר מהאשה ואינו נבהל מכל דבר שקורה. הוא מקבל את הדברים בפרופורציה הנכונה. הוא לא ייבהל כ"כ מחתול או עכבר שרצים בין הרגלים, או מדפיקות באמצע הלילה, ולכן צורת התגובה שלו היא מאופקת, והוא לא יצעק "אימאל'ה" על כל דבר. אולי הוא ייבהל קצת, ואף גם יהיה בהלם, אולם התגובה שלו תהיה מאופקת. אולי הוא גם ייסגר קצת ויתכנס במחשבותיו. האשה לעומת זאת נבהלת מהר מאוד ותגובתה בהתאם, היא נסערת ונכנסת להיסטריה, ויכולה גם להתפרץ בבכי או להרבות בדיבור.
כאשר תינוק נולד, הוא זקוק להרבה שבחים ומחמאות על כל פעולה שהוא עושה, הוא יודע לשבת - אומרים לו בהתלהבות: "יופי, אתה גדול, אתה יודע לשבת", והתינוק שמח ומאושר... הוא פתאום זוחל: "יופי אתה כבר יודע לזחול", והוא צוחק צחוק מתגלגל... בגיל שנה הוא מתעלה על עצמו ומתחיל ללכת: "יופי אתה כבר יודע לרוץ", והוא מבסוט מהחיים ומנופח מגאווה... גם כשהוא כבר גדול וכעת אדם מבוגר נשוי ואב לילדים, הוא עדיין צריך שישבחוהו על מעשיו, הרכיב מנורה, הדיח כלים, הרכיב מדף, הפעיל לבד מכונת כביסה, דפק מסמר (על האצבע...), אשה חכמה יודעת לשבח, ואז לבעל יהיה רצון להמשיך לעשות זאת בעתיד.
מלבד העידוד שהגבר צריך באופן שוטף, לא פחות מזה הוא צריך שרעייתו תודה לו על כל פעולה שהוא עושה בבית, ועל פי רוב, הוא מתקשה לקשור קשר רגשי לרעייתו אם היא אינה מודה לו לרוב.