אור ברסלב
עושה שלום קדושה › שמירת העיניים

עושה שלום

קדושה · שמירת העיניים

קדושה

הקב"ה ברא את האיש והאשה עם טבעים שונים. האיש "מתעורר" בקלות ובמהירות ממראות או מחשבות, ואמרו חז"ל: "הרהורי עבירה קשים יותר מגוף העבירה". לכן המצוה לשמור על העיניים והאוזניים ועל טהרת המחשבה היא בעיקר על האיש. אסור לו להגיע לשום מצב של מחשבה על אשה אחרת מלבד אשתו, לכן על הגברים לשמור על הדחפים הטבעיים שנטע בהם ה' לצורך מצוה בלבד.

אשה היודעת שבעלה אינו נותן עיניו באחרות אלא בה בלבד נמלאת באושר עצום, וכאשר אינה מרגישה כך - חרב עליה עולמה. הייחודיות (שהיא רק לו והוא רק לה) היא תנאי להתעוררות האהבה, ועל כן הפגיעה בה מסוכנת מאוד, ואין לך פגיעה בייחודיות הקשר הזוגי יותר מן הידיעה כי בעלה המיוחד לה אינו מסתפק בכך שהיא מיוחדת לו.

תחושה זו מערערת לגמרי את היסוד עליו נבנית האהבה - הייחודיות, ובכך גם פוגעת בשלום הבית.

הגרמ"ש שבדרון זצ"ל סיפר: פעם אחת הגיעו אלי בעל ואשה מסורתיים, בני חמשים בערך, ורצונם להתגרש. התפלאתי מאוד, זוג דתיים שכבר חיים עשרים וחמש שנה ויותר עם בנים ובנות, מה קרה להם שפתאום הם רוצים להתגרש?

שאלתי אותם: האם השתנה משהו באורח חייכם בזמן האחרון באיזה דבר שלא הייתם רגילים בו עד היום? והאשה אמרה: "כן, לאחרונה הכנסנו טלוויזיה לבית".

עניתי להם: "אכן נודע הדבר"!

קראתי לאשה הצידה ואמרתי לה: יש לי מה לומר לך. עד עכשיו תמונת פרצופך היתה חקוקה בעיני בעלך וכל מחשבותיו היו רק בך. בבוקר היה הולך לעבודה - נפרד ממך, בערב שוב נפגש אִתך. אולם דעי לך, משנכנס מכשיר זה לתוך ביתך, ושם צופה ורואה כל מיני דמויות של נשים צעירות ויפות, הרי שאת כקוף בפני אדם בעיניו, ומדוע שיתייחס אליך כמקודם, אחרי שכעת את נחשבת כחסרת ערך אצלו לעומת אותן דמויות שהוא צופה בהן, ומבלה שעות על גבי שעות בהתבוננות על נשים יפות ונאות ממך!

ובכן, אשה הרוצה שלום בית אמיתי, תשכיל שבעל התר אחר לבבו ואחר עיניו, עושה "השוואות" בין מה שיש בחוץ לבין מה שיש לו בפנים, וכשרואה שהפער "די גדול", לא יוכל להמשיך להתייחס בכבוד הראוי, אפילו לא לאשת נעוריו. ופשוט הוא, הרי צריך להיות מלאך כדי להתגבר ולכבוש את מדותיו, לתת את הערך לאשתו באשר היא אשתו, מאשר לדמויות מרהיבות עין השובות את לבו לבגוד באשת נעוריו.

ולפעמים חושב אני ומתפלא מאוד, הכיצד זוג שיש בתוך ביתם טלוויזיה, וידיאו, תמונות תועבה וכדומה יכולים לחיות תחת קורת גג אחת? איזה סיפוק יש להם האחד מהשני? והלא כל חיי משפחתם רק כהצגה בלבד. לא יתכן שיש ביניהם קשר פנימי נאמן ואמיתי, שהרי טבע האדם תמיד לרצות חידוש, ולרצות את האסור, ולא את המותר. מהמותר לעולם לא תשבע נפשו. ואם כן, העצה היחידה היא אך ורק להמנע מכל מגע, ראיה ועסק עם כל הגורם לעורר את החשק. הכיצד יתכן לחיות בהפקרות ומתירנות וחופשיות, ועם כל זה להישאר זוג נאמן ואוהב, להתעלם מהחוץ ולייקר רק מה שיש בפנים? אכן זו פליאה ממני, נשגבה עד מאד! עד כאן דברי הרב שבדרון.

וזה נאמר על הטלוויזיה של פעם, שהתוכניות היו מבוקרות ומצונזרות באופן יחסי, ואילו היום בעידן הסמארטפונים והאינטרנט המצב גרוע הרבה יותר שהרי אין על זה שום פיקוח ובקלות אפשר להכשל בראיות אסורות ובאיסורים חמורים ביותר.

התורה הקדושה מצווה אותנו: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם" (במדבר טו, לט), ובגמרא (ברכות סא.) אמרו חז"ל: "כל המסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה (כדי ליהנות), אפילו יש בידו תורה ומצוות כמשה רבינו, אעפ"כ לא ינקה מדינה של גיהנום". ועוד אמרו: "העובר אחרי אשה בנהר, כדי להסתכל עליה, אין לו חלק לעולם הבא".

הסטייפלר הקדוש אמר שאם נקלטה לאדם במוחו תמונה לא

נקיה - אזי חייו אינם חיים! הוא יסבול על זה כל ימי חייו, ואפילו אם יזכהו הקב"ה, ויזכה אח"כ לחזור בתשובה, מ"מ הוא יצטרך להלחם מלחמה קשה עם עצמו, כדי לסלק ממוחו את התמונות שיעלו לו בעת שיעסוק בתורה ובמצוות.

כל ראיה אסורה, מכניסה לאדם תשוקות ורצונות, עד שבכל פנייה לרחוב, הוא כבר לא מסוגל לשלוט על עיניו!

מעשה בבחור צעיר שעלה לאוטובוס. בזמן ששילם לנהג, הנהג הסתכל בהנאה וב"התבוננות מעמיקה" על אשה אחת ממש לא צנועה, ואילו הבחור הטה את מבטו ונמנע מלהסתכל. אמר לו הנהג: "איזה מסכן אתה שאינך יכול להסתכל...", אמר לו הבחור: "אני מסכן?! אתה הוא המסכן! אני בן 16 ויכול לא להסתכל, ואילו אתה כבן שישים ואינך יכול שלא להסתכל".

תוכן העניינים

עושה שלום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה