אור ברסלב
עושה שלום הנהגות › לקט מדברי חז"ל וספרי הראשונים והאחרונים

עושה שלום

הנהגות · לקט מדברי חז"ל וספרי הראשונים והאחרונים

רוחניות

לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו, שהרי פילגש בגבעה, הטיל עליה בעלה אימה יתירה, והפילה כמה רבבות מישראל"

(גיטין ו:).

הדרך לנהוג עם האשה: "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת" (סוטה מז.).

"ציוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי ממונו. ולא יטיל עליה אימה יתירה, ויהיה דבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רגזן". (רמב"ם, הלכות אישות טו, יט)

"בני, אל תשבח אשתך בפני חברך, פן יבוא לשנוא את אשתו או לחשוק באשתך. ואל תשבח עצמך במדות טובות שיש בך [כשאשת חברו נוכחת] שמא תבוא אשתו למאוס בבעלה ולחשוק בך"

(שבט מוסר, פרק ט"ז).

"צריך שיהיו נחשבים כאילו היא הוא, והוא היא". (שבט מוסר, פרק כ"ד)

"יש אנשים אשר ישמרו עצמן מעשות כל רע לכל אדם, ויאהבו ויכבדו אותם. אבל ישנאו את נשותיהם ויבזו אותן, באומרם: "אין בזה עוון כי אני בעל האשה ואשתי כגופי". וגדול עוונם. כי למה יגרעו הנשים מהיות בכלל "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ", ועונשן יותר חמור כי היא עצם מעצמיו, ונאמר: "וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי". ואסור להונות את אשתו ולצערה בדבורים וכד', ואין צריך לומר שאסור להרחיק עצמו מעליה בדרך רחוקה, והיא מר לה כאשה עזובה ועזובת רוח, ולפעמים יגרום כי תשטה אשתו". (ספר הברית, עמ' קע"ד)

"דא היא דלא ישתכח כוותיה, דא היא יקרא דביתא, כולהון נשין גביה כקופא בפני בני נשא. [צריך לחוש כלפי אשתו כי זו היא שלא ימצא כמותה, וזו היא יקר הבית, וכל הנשים לגביה כקוף בפני בני אדם]". (זוהר הקדוש ח"א דף מ"ט)

"לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה במה שיש לו, ויכבד לאשתו ובניו יותר ממה שיש לו. שהן תלויין בו, והוא תלוי במי שאמר והיה העולם". (חולין פד:)

"איתתא גוצא, גחין ולחיש לה. [אשתך נמוכה, גחון ולחש לה]".

(בבא מציעא נט.)

"בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג כתב שחובה יתרה לאדם לכבד את אשתו מאשר אדם אחר, כי עליה נצטוינו בכל ענין ולא אצל אדם אחר. ודברים דומים כתב המהר"ל בנתיבות עולם, "לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה" וכו, פירוש באשתו במיוחד. כי אשתו מפני שהבעל מושל עליה דמעתה מצויה ביותר, כי אונאת אדם אחר אינו מתקבל בכל כך התפעלות. אבל האשה שהיא תחת בעלה, ועם זה היא חשובה בעצמה, היא נתפעלת ביותר, לכן דמעתה מצויה". (בית יחזקאל, עמ ל"ב)

"אסור לצער את אשתו בדברים, ומכל שכן שאסור להרים יד עליה. והאר"י ז"ל כתב שמי שמרים יד על אשתו, אפילו היה ראוי שתשרה עליו רוח הקודש, אינה שורה עליו עד שיעשה תשובה".

(כף החיים פלאגי, סי' א' אות י"א)

"והמכה את אשתו מקובלני שיש יותר להחמיר בו מבמכה את חבירו. דבחבירו אינו חייב בכבודו, ובאשתו חייב בכבודה. וחלילה לשום בן ברית מעשות זאת, והעושה כן יש להחרימו ולנדותו ולהלקותו ולעונשו בכל מיני רידוי, ואף לקוץ ידו אם רגיל בכך". (שו"ת מהר"ם מרוטנברג, חלק ד', סימן פ"א)

כתב רבי חיים ויטאל: וכמעט שאין שום מקום ואפשרות אחרת, שיוכל האדם כל כך לתקן מדותיו ולהשלים עצמו, (אלא) על ידי ביתו והתנהגותו שם. ולכל אחד ואחד מזמן השם יתברך את האשה הראויה והמתאימה לו, להשלים את עצמו". (תחילת שערי קדושה)

"ובלי ספק כי מי שיתלמד להיות עלוב מבני ביתו, ולא עולב, הוא יהיה עניו לכל ויקנה בלבו מדת הענוה. כי אם בביתו שהם תחת ידו הוא עלוב ולא עולב, כל שכן מהשאר..." (ראשית חכמה, שער הענוה פ"ג)

"ולכן גם כשרואה האדם שיש לו נסיונות גדולים בביתו בענין שלום בית, לא יירא ולא יתבהל. אדרבה לפי גודל הנסיונות, יבין וידע איזה תועליות ומעלות עצומות שמורות לו דוקא על ידי שיעמוד בנסיונות אלה, ויתקן את מדותיו". (שלום באהליך, עמ' ו')

"אין דבר יותר משמח לב ומעודד האשה, כמו איזה מילה טובה והערכה על מעשיה, מבעלה. שבזה מרגישה האשה שהיא מוצאת חן בעיני בעלה. ובאמת תועלת גדולה תהיה בזה גם לבעל עצמו, לא רק מצד זה שמרגיל עצמו להטיב לשני, אלא גם שבזה שמראה לאשה שהוא מעריך את מעשיה וכדומה, גם היא יתרבה חשקה יותר ויותר לעשות רצון בעלה, ולשמחו בכל עניני הבית, ועל ידי זה יגדל האהבה והשלום ביניהם". (שלום באהליך, עמ' י"ג)

"וכן ישתדל לא להעיר הערות בעניני הבית, שהם משרישות גובה הלב חס וחלילה". (שלום באהליך, עמ' י"ד)

"ואמר לי אחד מגדולי תלמידיו המובהקים של מרן הגאון ר אלעזר מנחם מן שך זצ"ל, שהדריך חתנים צעירים החפצים בהצלחת שלום ביתם, על ידי דרך אחת והיא, לוותר, לוותר, ולוותר. [וזה ההיפך מאותם צעירים קלי דעת, שחושבים שדוקא על ידי שלא יוותר, בזה יכניע את בני ביתו. אדרבה. שלום ביתם הולך ודועך, הולך ונחרב רחמנא ליצלן. ודוקא על ידי ויתור, אז מיד לבה מתרכך פי כמה ללכת לקראתו ולמלאות בקשתו ורצונו של בעלה]. (שם, עמ' י"ח)

"ואפילו אם כבר חטא וציער את אשתו, יכול לתקן הדבר על ידי שימהר להכניע את גאותו, ובלב נכנע ואמיתי יפייס אותה ויבקש את סליחתה, אפילו אם יצטרך לכך כמה פעמים ביום. ואדרבה צריך שידע, כי בכל פעם ופעם מצפה האשה ומשתוקקת שיתפייס עמה, ויבקש את סליחתה, והיא גם חפצה בכל לב לסלוח לו ולהתפייס עמו, ואין לתאר ולשער כמה שלום בית ושמחת לב, שפועלת ועושה בקשת המחילה מהאשה, והוא חסד אמיתי שכמעט שאין למעלה ממנו". (שלום באהליך, עמ' כ')

"ולא ימדוד את אשתו בשום אופן לפי קרובותיו שמכירן, שכל אשה וטבעה". (שלום באהליך עמ' ל"ב)

"כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב" פירש רש"י, "אלו הנשים, תאמר להן בלשון רכה". וגילה לנו בזה השם יתברך בתורתו, כי הלשון הרכה היא צורת הדיבור לאשה, שעל ידי זה תקבל את הדברים". (שם, עמ' י"ד)

בעל ואשתו יצאו לכמה ימי קמפינג. הם בנו אהל וישבו לאכול, לאחר ארוחה דשנה ובקבוק יין טוב, אמרו לילה טוב והלכו לישון. לפנות בוקר האשה מתעוררת, מעירה את בעלה ואומרת לו: בעלי היקר, הבט לשמים ואמור לי מה אתה רואה". הבעל ענה שהוא רואה מיליוני כוכבים. "ומה זה אומר לך?", שאלה האשה.

הבעל חשב לרגע ובמאמץ להרשים את אשתו אמר: "מבחינה אסטרונומית זה אומר שקיימים מיליוני גלאקסיות ופוטנציאלית זה אומר שקיימים ביליוני כוכבי לכת. מבחינה כרונולוגית אני משער שאנו מתקרבים לשעה שלוש וחצי אחר חצות, מבחינה תיאולוגית אני רואה שהקב"ה כל יכול ואנחנו יצורים קטנטנים חסרי כל חשיבות ובכל זאת ה' משגיח ושומר עלינו, ומבחינה מטארולוגית אני רואה שמצפה לנו מחר יום יפה עם שמש נפלאה! ומה זה אומר לך אשתי היקרה?", "לי זה אומר", אמרה האשה, "שגנבו לנו את האוהל".

תוכן העניינים

עושה שלום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה