הנהגות · כבוד הבעל
לשון הרמב"ם (אישות טו, כ): וכן צוו חכמים על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי ויהיה לו עליה מורא ותעשה כל מעשיה על פיו ויהיה בעיניה כמו שר או מלך מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל שישנא, וזה הוא דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים הטהורים בזיווגן, ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח.
"מהלכת בתאוות ליבו", הכוונה שעושה כל רצונו חפצו ומאוויו, ומרחקת כל מה שישנא. בכלל זה, להרחיק מה שלא אוהב: אוכל, חברות, סוגי לבוש וכו'. עליך לתת ולספק לו מה שהוא רוצה באמת, ולא מה שאת רוצה בשבילו.
נאמר בתורה: "אל אישך תשוקתך, והוא ימשול בך". והאמת היא שאשה כשרה ונאמנת אכן רוצה בטבעה להתרפק, להישען ולהיסמך על בעלה. וכן שיחליט בעבורה ויפשוט את ספיקותיה. והקב"ה טבע בה את הרצון להיות נשלטת, וזהו רצון הבורא להנהגת בית כשר ומתוקן, שהבעל ימשול באשה. על כן עליך לתת לבעלך להרגיש שהוא החשוב בבית והוא הקובע, והכל נעשה על פיו. וחכמת נשים בנתה ביתה. על האשה להתנהג בצניעות ובהכנעה. גאוה ושלטון לא הולמים את האשה יותר ממה שאינם הולמים את האיש.
אמרו חז"ל (ילקו"ש שופטים מ"ב): אין לך אשה כשרה בנשים אלא אשה שהיא עושה רצון בעלה. על האשה לעשות כל מה שבעלה חפץ ומבקש, מבלי שהִיות ומבלי "לשאול פעמיים", או להציע לו משהו אחר.
אשה כשרה יודעת בחכמתה לכוון ולנתב את רצון בעלה לאפיקים חיוביים, ולתמוך בו ולהשלימו במקומות בהם הוא חלש וזקוק לעזרה (ע"י עידודים, אמונה וכד'). וזוהי מעלתה הגדולה של ה"עזר כנגדו". שפעמים שהעזרה האמיתית של האשה היא בהנהגת "כנגדו", היינו להשלימו בחסרונותיו.