אור ברסלב
עושה שלום אהבת אמת › הענקה ונתינה

עושה שלום

אהבת אמת · הענקה ונתינה

מהי אהבה אמיתית?

הגר"א דסלר זצ"ל אמר יסוד: "בעקבות הנתינה באה האהבה" (מכתב מאליהו ח"א עמ' 36). כלומר הנתינה אינה רק תוצאה לאהבה (בגלל שאני אוהב אני נותן), אלא סיבה לאהבה (בגלל שאני נותן אני אוהב). ככל שאדם מעניק יותר, כך הוא נקשר יותר למקבל. כאשר מיטיבים עם הזולת נוצרת אהבה כלפיו, מאחר שיש בזה חלק מהעצמיות של המיטיב.

כל אדם אוהב את עצמו, לכן כאשר נותן מעצמו לאחרים, חלק ממנו נמצא אצל המקבל. ומאחר שאדם אוהב את עצמו, הוא אוהב גם את המקבל. דבר זה נכון בכל דבר שמשקיעים בו כוחות, האדם נקשר רגשית לדבר שהוא השקיע בו, זה יכול להיות דומם (בית, אוטו), צומח (עציץ), חי (כלב) או מדבר (ילדים, בן זוג). ככל שאדם משקיע ונותן מעצמו יותר כך הוא נקשר יותר ואוהב יותר.

כדי שהנתינה אכן תפעל את פעולתה, צריכים לכך שני תנאים:

א. שהנתינה תהיה ברצון ולא מתוך הכרח או כפייה (אז נוצר מצב הפוך של נתינה המביאה לידי שנאה).

ב. שהנתינה תהיה בהתאם למה שצריך המקבל ולא בהתאם למה שחושב הנותן.

אם בעל יטרח וישקיע, הוא יקנה סטייק עין יקר, ויעמוד במטבח לצלות אותו לכבוד יום ההולדת של אשתו, אבל אשתו צמחונית... למרות שטרח והשקיע, הוא למעשה לא נתן, הוא פיספס...

אשה אחת אומרת לחברה שלה: לבעלי יש היום יום הולדת, ואני ממש לא יודעת מה לקנות לו, כל מה שאני צריכה כבר קניתי לו...

בכלל הנתינה: יחס טוב, חיבוק, נשיקה, מתנות קטנות (לדוגמא: בונבוניירה עם פתק: "הבונבוניירה מתוקה אבל את מתוקה הרבה יותר"), מכתב יפה או שיר (לא העתקה), מילה טובה, מחמאה, פירגון, הפתעה טובה...

הגר"א דסלר כתב: "וכך אני אומר תמיד לזוג בעת שמחת כלולותם: הזהרו יקרים שתמיד תשאפו להשביע נחת זה לזה, כאשר תרגישו בכם בשעה זו. ודעו, אשר ברגע שתתחילו לדרוש דרישות זה מזה, הנה כבר אושרכם מכאן והלאה". (מכתב מאליהו ח"א עמ' 39).

מה ההבדל בין גן עדן לגיהינום?

דמיינו לעצמכם חדר האוכל גדול, מגיעים לשם אנשים ורוצים לסעוד, אך יש כללים: אסור להם לאכול בידיים, אבל הסכו"ם שעל השולחן באורך שני מטרים ומותר להם להחזיק רק בקצה הידית. הם תופסים את המזלג בקצהו ומנסים לאכול, אך אינם מצליחים, הם עושים תנועות משונות, ובינתיים פוצעים האחד את השני ואז גם רבים ומתקוטטים, לבסוף נגמר להם הזמן. בתום הזמן הם יצאו מחדר האוכל זבי דם, פרועים, פצועים ובוכים. והכי גרוע - הם יצאו רעבים כמו שהם נכנסו...

לאחר מכן, נכנסה לחדר קבוצה נוספת, רגועה הרבה יותר. האנשים התיישבו בשקט סביב השולחנות וכל אחד הושיט ידו לעבר הסכו"ם, אך הפעם הפנו את האוכל לעבר היושב ממול, איש האכיל את חברו. וכך יצאו כולם רגועים, מחויכים ושבעים.

הבדל קטן אבל כל כך מהותי - נתינה. זה מה שיוצר את גן העדן בבית היהודי. לתת, לזכור את השני ואת השוני, ולפעול בהתאם. זה המתכון לחיים יהודיים מאושרים!

במתמטיקה של האהבה אחד ועוד אחד הם שניים.

שניים פחות אחד הם כלום!

תוכן העניינים

עושה שלום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה