עוד יוסף חי; הלכות· רבי יוסף חיים מבגדאד
בשלח
פרק א
כתב רבינו ז"ל בשער הכונות דף כ"ח ע"ד בענין אדני שפתי תפתח שתקנו לומר בתחלת העמידה, דלכאורה היה נראה שהוא הפסק גדול בין גאולה לתפלה. והנה רז"ל במס' ברכות הרגישו בקושיא זו ותרצו דכתפלה אריכתא דמיא. וביאור הענין הוא דפסוק זה של אדני שפתי תפתח הוא כנגד היכל קה"ק שבבריאה ממש, כי הנה סוד שם אדנ"י הוא כאן בבריאה כמ"ש אצלינו בשער שמות הספירות וכנז' בהקדמת ספר התיקונים, כי שם אדנ"י הוא בבריאה משום דתמן לאו איהו וכינויה חד וכו', והנה מוכרח הוא שבתחלה יעל אל היכל קה"ק דבריאה כדי שאח"כ יעלו משם אל האצילות ולכן תקנו פסוק זה כאן:
אמנם דברי רז"ל שאמרו כתפלה אריכתא דמיא, יובן עם מה שנבאר במלת ברוך דברכת אבות ששם יתבאר כי הוא סוד היכל ק"ק דבריאה דכען הוא ברוך ברבויא דברכאן, וביאורו הוא כמ"ש במ"א כי ע"י עליית העולמות והתכללותם זב"ז חוזרין נ"ר דעשיה נעשין ממש בחינת יצירה, וכן עתה הג"ר שבהיכל ק"ק דבריאה הם נכללים עם המלכות דאצילות הנקראת תפלה ונעשית חבור אחד ועולים יחד אל עולם האצילות ונמצא כי היכל קה"ק דבריאה שהוא בחינת פסוק אדנ"י שפתי תפתח כנז"ל, הנה כתפלה אריכתא דמיא שהוא המלכות דאצילות הנקראת תפלה וכאלו נתארכה ונגדלה יותר ע"י התחברות היכל ק"ק דבריאה עמה ונעשו הכל בחינת אצילות וזהו אומרם ז"ל כתפלה אריכתא דמיא, ואמנם תכוין שעדיין בפסוק זה אנו בעולם הבריאה כנז"ל:
והנה אדנ"י היא המלכות. ושפתי הם הנצח והוד הנפתחים ע"י התפארת הנרמז במלת תפתח. וע"י פתיחת השפתים אלו משפיעים בעולם הבריאה ואז ופי שהיא המלכות הנקראת פה תגיד ותמשיך תהלתך מן האצילות לבריאה, ועי"ז תוכל הבריאה לענות אל עולם האצילות:
פרק ב
כתב רבינו ז"ל בשער הכונות דף כ"ט ע"א, כבר נתבאר בספר התיקונים ענין שתי כריעות שצריך לכרוע בכל ברכה ולזקוף שני זקיפות וזה ביאורם הנה בכריעות התפלה באבות, תחלה וסוף יש שני כריעות ושני זקיפות בסוד מ"ש כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם (רמזו רז"ל בדברים כפולים אלו על שתי כריעות ושתי זקיפות) וסוד שני כריעות יו"ד לגבי ה"א, וא"ו לגבי ה"א. וסוד שני זקיפות ה"א לגבי וא"ו. וה"א לגבי יו"ד. וזה בכל אחד ואחד, וכן בסוף ברכת הודאה אבל בתחלת ברכת הודאה אין בה רק כריעה א' וזקיפה א' כי בכולם גופא גחין לגבי ברכיין סוד ו' לגבי ה'. ורישא גחין לגבי גופא יו"ד לגבי ה"א. וזקיף ברכיין לגבי גופא סוד ה"א לגבי וא"ו, וגופא לגבי רישא סוד ה"א לגבי יו"ד. ואמנם בתחלת ברכת הודאה לא יש שם ברוך ולא השם, נמצא שבכריעה זו היא בסוד וא"ו לגבי ה"א, והזקיפה ה"א לגבי וא"ו בלבד, ולפיכך צריכין אנו לחזור ולעשות כריעה שנית וזקיפה שנית במודים דרבנן להוריד יו"ד לגבי ה"א ולזקיף ה"א לגבי יו"ד:
הנה במלת ברוך צריך אתה לכרוע כריעה אחת, ואל תכרע עתה רק גופך בלבד, ובמלת אתה תכרע פעם שנית ואז תכרע ראשך. וז"ש בתיקונים דבעי למכרע וא"ו לגבי ה"א ויו"ד לגבי ה"א, פירוש כי וא"ו הוא גופא ויו"ד הוא רישא, ובשם הוי"ה תזקוף שתי זקיפות שבתחלה תזקוף גופך בלבד וזהו ענין ה"א עלאה לגבי וא"ו, ואח"כ זקיפה הב' הוא שתזקוף ראשך וזהו ענין ה"א עלאה לגבי יו"ד. והנה נמצא בתיקונים שצריך לכרוע בשם אהיה ר"ל במלוי יודי"ן ג"כ עכ"ל:
פרק ג
בתחלת ברכה ראשונה שאנחנו אומרים אלהינו ואלהי אבותינו, כתב רז"ל בשער הכונות דף ל"ד ע"ג וז"ל, עתה צריך לכוין למסור עתה ג"כ עצמינו למיתה על קדוש ה' ע"ד מ"ש ביחוד ק"ש, וזה נרמז באומרו אלהינו ואלהי אבותינו כי אנחנו מוסרים נפשינו עליו לסיבת היותינו מאמינים כי הוא אלהינו מיוחד אלינו ואנחנו עבדיו וברואיו מוסרים נפשותינו על יחוד קדוש שמו יתברך, וצריך לכוין שנפשותינו ורוחינו ונשמתינו עולים יחד ומצטרפים עם זו"ן וכו' עכ"ל:
גם רבינו הרש"ש בסידור שלו כתב בכונות אלהינו ואלהי אבותינו וז"ל יכוין למסור עצמו על קדוש השם ע"ד הק"ש ולהעלות נר"ן שלו עם נר"ן דזו"ן לפרצוף אמצעי דאו"א וכו'. ועוד כתוב בסידור רבינו הרש"ש ז"ל במלת באהבה יכוין למסור עצמו על קדוש השם ויקבל עליו ד' מיתות ב"ד כדי לייחד ארבע אותיות הוי"ה עם ארבע אותיות אהי"ה, ועל ידי ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ע"ב:
והנה נודע דהעולם נוהגין למסור עצמן על קדוש השם ע"ד האמור ביחוד ק"ש כשאומרים מלת באהבה דוקא, ולכן מאריכים בה שיעור לכוין האומר הרני מקבל עלי למסור עצמי על קדוש השם בסקילה שריפה הרג חנק ודי בזה לאנשים פשוטים וכך דרכינו לדרוש בציבור:
ויש נוהגין לרשום בסידור שלהם אותיות שמות אלו כדי לעיין ולכוין בהם כשאומרים באהבה י א א יו"ד ה"י וי"ו ה"י ה ד ה יו"ד ה"י וא"ו ה"י ו נ י יו"ד ה"א וא"ו ה"א ה י ה יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה:
פרק ד
אם שכח ולא עשה כריעה וזקיפה במגן אברהם יעשה בחתימה דהאל הקדוש משום דשלשה ראשנות כחד ברכה חשיבי וזו היא הסוף:
פרק ה
כתב בשלמי ציבור דף קי"ג ע"ג, ברכה ראשונה שבי"ח פותחת וחותמת בברוך, והאחרות כולן הוו כברכה הסמוכה לחברתה הלכך אין פותחות בברוך. ואע"ג דברכה ראשונה היא ג"כ סמוכה לגאל ישראל אפ"ה היא פותחת בברוך מפני שבמנחה וערבית אינה סמוכה, ועל כן פותחת בברוך להשוות הכל יחד, וסיים המגיה שכ"כ בסי' י"א בשם מוצל מאש סי' ט"ו וכ"כ הרשב"ש ז"ל סי' ד"ן בשם הר"י בן יקר ז"ל:
פרק ו
אע"ג דאמרינן כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה לא תקנו אנשי כנה"ג בברכה ראשונה של תפלת העמידה לומר מלך העולם מפני כי ברכה זו היא על שבחיו יתברך, כמ"ש רז"ל לעולם יסדר אדם שבחיו של הקב"ה ואח"כ יתפלל ולכן לא תקנו בה מלכות, וזה הכלל שאמרו רז"ל כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה לא נאמר אלא על ברכת הודאה על הנאה או על מצוה שקדשנו וצונו בה וכמ"ש מרן ז"ל בב"י בשם הרוקח ז"ל והביא דבריו בש"ץ דף קי"ג ע"ד ועיין שם בשם התוספות והרא"ש טעמים לזה הוא דרך דרש והעיקר כמ"ש:
ודע כי לפ"ד רבינו ז"ל בשער הכונות לכוין אלהינו אימא ואלהי אבותינו אבא אלהי האבות אב לאבהן, ומה שצריך לכוין אח"ז באמרו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב יתיישב הטעם שפיר מה שלא תקנו לומר מלך העולם:
פרק ז
בביאור ברכת השיבנו עיין מ"ש בס"ד בסה"ק בן איש חי בפרשה זו בישוב הקושיא שמקשים ממ"ש רז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ע"ש. ועוד נ"ל בס"ד כי הרהור תשובה זה ודאי הוא ביד האדם, אך אחר שהסכים בלבו לעשות תשובה ונתחרט בכל לבו על חטאיו אז אפשר לבקש רחמים ולהתפלל לפני הקב"ה שיעזרהו לעשות תשובה זו בפועל ולא יחזור בו ממה שהסכים בלבו על התשובה. ועל זה אומרים והחזירנו בתשובה שלמה לפניך שתעזרנו לעשות תשובה שלמה בפועל:
פרק ח
ברכת ראה נא בענינו כתב ש"ץ בשם הרב ב"ד ז"ל וז"ל כתב רש"י בפ"ב דמגילה דהאי גאולה לאו גאולה מגלות היא אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו תמיד, דהא ברכת קבוץ ובנין ירושלם וצמח דוד יש לכל אחד ואחד ברכה לעצמה לבד מגאולה ע"כ:
וכשיאמר גאולה שלמה למען שמך, יכוין באומרו למען שמך בשם הוי"ה דמלת אלפי”ן כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א שעולה מספרו מ"ה כמנין גאולה:
פרק ט
בברכה של רפאנו אם ירצה יוסיף בברכה זו יהר"מ ה' או"א שתרפאני רפואה שלמה רפואת הנפש ורפואת הגוף כדי שאהיה חזק, בבריאות ואמיץ כח במאתים וארבעים ושמונה אברים ושלש מאות וששים וחמשה גידין של נשמתי וגופי לקיום תורתך הקדושה כי אל רופא רחמן ונאמן אתה וכו':
פרק י
כשיאמר וקבצנו יח'ד מארב'ע כנפו'ת הארץ יכוין לשה חב"ו היוצא מפסוק חיל בלע ויקיאנו והוא שם משמות ע"ב. וטוב שיאמר יהרמ"י או"א שכל הנשמות של הטיפין שיצאו ממני לבטלה שלא במקום מצוה שנכנסו ונעמקו בקליפה שתחזירם לשרשם שבקדושה טהורים ומתוקנים זכים וברורים וגם כל הנשמות העשוקות בקליפת נוגה תקיאם הקליפה ותפליטם ויורישם אל במקום הקדושה בכח השם הקדוש חב"ו הרמוז בר"ת הפסוק ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו יורישנו אל. וטוב להזהר לומר בקשה זו לפחות בימי השובבים וגם ביום ששי בשבת בכל השנה וגם בחול של עשרת ימי תשובה:
פרק יא
כתב מהרח"ו ז"ל בשער הכונות דף ל"ז ע"א באומרו וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין, צריך לכוין כונה זו אשר פירשו שמעיה ואבטליון למורי ז"ל יום א' אשר הלכנו לגוש חלב להשתטח על קבריהם ושם אמרו לו הם עצמם שצריך לכוין במילות אלו בשלשה תפלות אשר בכל יום ויום לכוין להתפלל להשי"ת על משיח בן יוסף שיחיה ולא ימות ע"י ארמילוס רשיעא כמ"ש רז"ל על פסוק חיים שאל ממך נתת לו וכו'. ונודע מספר הזוהר בר"מ פ' כי תצא דף רע"ו ע"ב דמשה סביל כמה מכתשין בגין דלא יתקטיל משיח בן יוסף וכו' ועליו אנו מתפללין וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין וכו' (פירוש למשיח בן יוסף קורין אותו כסא דוד עבדך):
פרק יב
עוד כתב שם בברכת את צמח דוד בתיבת צמח תכוין לשני יחודים הוי"ה אהי"ה והוי"ה אדנ"י שעולים קל"ח בגי' צמח ע"כ. ובסידור רבינו הרש"ש ז"ל רשום אחר מלת צמח שני שלובים הנז' שהם י"א ה"ה ו"י ה"ה, י"אה"דו"נה"י. על כן טוב שכל אדם ירשום שני שלובים בסידור שלו כדי שלא ישכחם. ונ"ל בס"ד כי ב' שלובים אלו נרמזו בפסוק כי לקח טוב נתתי לכם שהם מספר לק"ח. ובהם נזכה לשפע הצלחה שעולה לקח:
וכתב שם עוד באומרך כי לישועתך קוינו כל היום תכוין לצפות ולקוות בכל יום לישועתו יתברך כדי שלא תתבייש בעת פטירתך כשיעמדוך לדין וישאלוך צפית לישועה כמ"ש רז"ל במסכת שבת ע"ב, וכתב מהר"י צמח ז"ל בהגהותיו בס' פע"ח, וגם אני מכוין לצפות לישועת ה' שעושה עמנו להצילנו מכמה פגעים רעים בכל יום ובכל רגע ומצאתי תועלת גדולה כמה פעמים בכל זה עכ"ל:
פרק יג
עוד כתב רבינו מהרח"ו ז"ל שם בברכה של שמע קולינו ראוי מאד אל האדם שבאומרו תפלת הלחש יאמר ודוי בשומע תפלה, אנא ה' חטאתי עויתי ופשעתי לפניך ויהר"מ ה' או"א שתמחול ותסלח ותכפר לי על מה שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום שנבראתי עד היום הזה כנז' בזוה"ק פ' בלק דקצ"ה ע"ב וז"ל לבתר לשוואה גרמיה גו חסידים בשומע תפלה לפרטא חטאוי, ואני מסופק אם שמעתי ממורי ז"ל שיותר טוב לומר חטאתי עויתי פשעתי סתם ולא יפרט החטאים או אם צריך לפרט ע"ד אשמנו בגדנו וכו' והדבר אצלי בספק ע"כ:
וכתב עוד וז"ל, גם ראוי לשאול על מזונותיו בברכת שומע תפלה להורות שהוא בוטח בו יתברך אשר בידו מזון לכל חי, ע"ד תפלת רב ייבא סבא בכל יום קודם אכילתו בפ' בשלח דף ס"ב ע"ב. ועוד שם בספר הכונות דף נ"א ע"ג בנוסח התפלה כתב רבינו מהרח"ו ז"ל וז"ל וכשיגיע אל מלפניך מלכינו ריקם אל תשיבנו יאמר ודוי על חטאיו בדרך קצרה רבש"ע חטאתי עויתי פשעתי לפניך יהר"מ שתמחול ותסלח ותכפר לי על כל מה שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום שנבראתי עד היום הזה, ואם ירצה יתודה באורך בפרטות ואח"כ יאמר ומלפניך מלכינו, גם צריך לשאול על מזונותיו דרך קצרה במקום הזה קודם שיאמר ומלפניך מלכינו עכ"ל:
והרב מנחת אהרן ז"ל כלל ט"ז דף ק"ל ע"א כתב בברכת השנים וז"ל קודם שיסיים כי אל טוב וכו' יתפלל על הפרנסה כמ"ש כת הקודמים ז"ל, ועיין להרב שלמי ציבור שכתב ויאמר ככתוב בספרים קדמונים יהר"מ יאו"א (יכוין הוי"ה נקודה פרנסה) שתזמין פרנסתינו ומזונותינו לי ולכל אנשי ביתי היום ובכל יום ויום בריוח ולא בצמצום בכבוד ולא בביזוי בנחת ולא בצער ולא אצטרך למתנות בשר ודם ולא לידי הלואתם אלא מידך הרחבה הפתוחה והמלאה בזכות שמך הגדול דִיקָרְנוֹסָא (ויכוין שהוא גי' חת"ך ונקודותיו גי' ע"ב) הממונה על הפרנסה כי אל טוב וכו'. אמנם הרב ברכ"י ז"ל בשם גורי האר"י זצוק"ל כתב שיתפלל במחשבתו על הפרנסה בברכת השנים וישאל על מזונותיו בפירוש בשומע תפלה, והביאו ג"כ הרב המגיה שם וכבר כתבתי לעיל שלא זכיתי לכוין טעם כעיקר לשאול בברכה הפרטית במחשבה לחוד ובש"ת יאמרנה בפירוש דדי והותר לשאול בברכה אחת לחוד:
ואילולי דמסתפינא הייתי אומר שמצאתי בסה"כ כ"י כתוב בלשון הזה ראוי לאדם כשאומר העמידה בלחש שיאמר ודוי בש"ת וכו' גם כשיאמר ש"ת חייב אדם לשאול מזונותיו מהשי"ת להורות שהוא בוטח בה' אשר בידו מזון כל אדם ע"ד תפלת ר"י סבא בכל יום קודם אכילתו עכל"ה, דשמעינן מינה דבברכת שומע תפלה, התפלה על הפרנסה דרך כלל להמשיך שפע קדוש בעולמות העליונים מהברכה העליונה עד עולם הזה, ואין זו תפלה פרטית לפי צרכו אם איש עני הוא שהתפלה לצרכו ללחם ביתו תהיה בברכת השנים ושם ישאל בפרט כל צרכו לחם לפי הטף, ובש"ת דרך כלל. ובדרך זה אתי שפיר שיתפלל בשתי הברכות עכ"ל ע"ש:
והנה קודם כמה שנים כתבתי להרב הצדיק חק לישראל מהר"א מני זלה"ה להעתיק לי נוסח הודוי של שומע תפלה הכתוב בסידור רבינו הרש"ש ז"ל הנמצא אתו וכן עשה והעתיקו ע"י סופר ושלחו אלי וזה נסחו:
אנא ה' חטאנו עוינו ופשענו אנחנו ואבותינו ואנשי ביתינו ועברנו על תורה שבכתב ותורה שבע"פ ובטלנו ולא קיימנו רמ"ח מצות עשה וענפיהם ומד"ק ומד"ס וסרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו, ועתה אנחנו שבים אליך בתשובה ומתחרטים על כל מה שחטאנו עוינו ופשענו חרטה גמורה ועוזבים אנחנו אותם עזיבה גמורה, ויהר"מ ה' או"א שתמחול לנו את כל חטאתינו ותכפר לנו את כל עונותינו ותמחול ותסלח לנו את כל פשעינו ותפתח לנו שערי תשובה שלימה כי ימינך פשוטה לקבל שבים:
יהר"מ יאו"א שתזמין ותשלח לנו היום ובכל יום ויום מזונות ופרנסה טובה לחם לאכול ובגד ללבוש בנחת ולא בצער בריוח ולא בצמצום בכבוד ולא בבזוי. ותפרנסנו בחסדך הגדול פרנסה טובה שלא יהיה בה בושה וכלימה. ותפרנסנו פרנסה טובה שנוכל בה לעסוק בתורתך הקדושה לשמה. ולא תצריכנו לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם כי בשמך חנינו ומאוצר של מתנת חנם תכלכלנו בזכות שמך הגדול דִיקָרְנוֹסָא הממונה על הפרנסה כי אתה נותן לכל איש ואיש די מחסרו ולכל גויה וגויה די פרנסתה ככתוב עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו. ואע"פ שחטאנו ומנענו הטוב ממנו בחסדך בטחנו וברצונך הטיבה עלינו כדכתיב רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו וכן מדותיך להטיב לטובים ולרעים ככתוב פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו חננו. עכ"ל. ונראה לי בס"ד דאין לומר נוסח זה שהוא ארוך בכל יום ובפרט שהוא רוצה להתפלל עם הציבור אבל ישתדל לומר נוסח זה הארוך רק בעשרת ימי תשובה ובשאר ימות השנה בחול יאמר נוסח הקצר שכתבנו לעיל:
פרק יד
בברכת רצה כשאומר רצה יכוין אותיות צרה יתהפכו לצירוף רצה שהוא לשון רצון וחסד ורחמים וכנז' בשער הכונות. ומ"ש ואשי ישראל ותפלתם הכונה הוא דאיתא במדרש רז"ל שמיכאל השר הגדול מקריב נשמתם של צדיקים על מזבח של מעלה, ועל זה תיקנו לומר ואשי ישראל הם הנשמות של ישראל שמקריב מיכאל למעלה. ואומרו ותפלתם קאי על תפילות שמ"ע כי ארז"ל תפילות כנגד תמידין תיקנום לכן סמכו זה לזה ועיין בטור ואחרונים:
פרק טו
מ"ש ערב ובקר וצהרים קאי על אומרו נודה לך ונספר תהלתיך וכאלו אמר נודה לך ונספר תהלתיך ערב ובקר וצהרים. ומ"ש על נסיך שבכל יום עמנו הכונה על נסים הגלויים, ומ"ש ועל נפלאותיך קאי על נסים הנעלמים ונסתרים שאין בעל הנס מכיר ניסו, וזהו בכל עת כי נסים הנסתרים הם בכל עת ורגע וכמ"ש בברכת אשר יצר שאם יסתם אחד מהם או אם יפתח א' מהם א"א להתקיים שעה אחת וכן הוא אומר לעושה נפלאות גדולות לבדו. וכשיאמר הטוב שמך ולך נאה להודות יכוין ס"ת כה"ת והוא רמוז בר"ת כל הנשמה תהלל יה:
פרק טז
בענין שלש פסיעות כתב הרב ברכי יוסף ז"ל בסי' קכ"ג אות וא"ו מצאתי הגה"ה כ"י לאחד קדוש שמדברי הגאונים בתשובה כ"י נראה דשלש פסיעות אלו שיעורם ארבע אמות ע"כ, וכתב בארחות חיים דף ט"ו משם גדול אחד דלכתחלה יפסע פסיעה קטנה ואח"כ יפסע פסיעה גדולה ואח"כ יפסע באופן שיהיו רגליו שוים עכ"ל ברכ"י ז"ל, ואנו אין לנו אלא דברי המקובלים ז"ל שיעשה שלש פסיעות באופן שיהיו שלשתם שוין גודל בצד עקב:
וכתב בשיורי כנה"ג שם אותם שנהגו להקפיד שלא יעבור אדם לפניהם כשעומדים במקום שכלו השלש פסיעות עד שישובו למקומן יש סמך לדבריהם מסברת הי"א שהביא הב"י שגם בחזרתו למקומו יפסע ג' פסיעות לפניו, כמו אותם השלש פסיעות שהיו לאחוריו כי היכי דלהוי שש פסיעות, אבל אלו שנוהגין דכשרואין לאדם שרוצה לעבור לפניהם, למהר לשוב למקומם בטרם שממתינים השיעור המפורש טועים הם עכ"ל:
כתב הרב הגדול חסידא קדישא מהר"א מני זלה"ה על ענין שלש פסיעות של העמידה הנה רוב העולם עושין כמ"ש חס"ל סי' קי"ב סעיף כ"ד, ועיין ש"ץ דף קל"ה ע"א, אמנם בסידור רבינו הרש"ש זלה"ה כתוב וז"ל ויפסע לאחריו ג' פסיעות וכו' ואח"כ יפנה לשמאלו ויאמר עושה שלום במרומיו ויזקוף ויפנה לימינו ויכרע ויאמר הוא יעשה שלום עלינו ויזקוף ויכרע לפניו ויאמר ועל כל ישראל וזקוף, כנראה שהוא ס"ל כסברת זוה"ק שהביא ש"ץ שם, אמנם שם כתב הכריעות והזקיפות לימין ולשמאל, וכפי הסידור הנז"ל הוא לשמאל ולימין ולפניו וצ"ע ומ"מ אני נוהג כסידור. ואתיא זכירה כן כתוב בספר הקנה, דהיינו אכרע ואעשה ג' פסיעות ובעודי כורע מחזיר פני לשמאל ואומר עושה שלום במרומיו ואזקוף ואפנה לימיני ואכרע וכו', ועיין תפלת כל פה סי' קכ"ג שישב דברי הש"ץ שעשה מחלוקת בין זוה"ק לרבינו יונה ז"ל שהאמת רבינו יונה ז"ל כמו זוה"ק עכ"ל:
פרק יז
אחר שיגמיר עושה שלום והפסיעות יאמר יהר"מ ה' או"א שתבנה בית המקדש במהרה בימינו ונקריב לפניך תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן. ונ"ל שיכוין בזה ע"פ מדרש רז"ל שהביאו הרב בני יששכר שאמרו אחר שיבנה בהמ"ק בב"א יקריבו בו כל תמידין ומוספין של שבתות וימים טובים וראשי חדשים שלא הקריבו ישראל בהיותם בגלות בחרבן, ובזה המדרש עשה ישוב הרב הנז' על מה שאומרים ביעלה ויבא חג הסוכות הזה וכן חג המצות הזה וכן בחג השבועות ויום הזכרון ושמיני עצרת ור"ח, דבזה נתיישבה מלת הזה ועל כן בבקשה זו של תמידין ומוספין יכוין על זה:
פרק יח
כתב רבינו המאירי ז"ל במסכת מגילה דף ט"ז ע"א וז"ל, ברכות של תפלה עזרא הסופר ובית דינו שהם אנשי כנסת הגדולה תקנום, ואף סידור שבהם על פיהם נעשה מהם, שיצא להם הסידור מכח סברתם על מה שנראה להם לסמוך ענין אחד לחבירו. ומהם שיצא להם הסדור מכח רמז המקראות הסמוכים זה לזה כמו שנתבאר בגמרא, ומאחר שכן הוא אין לנו לשנות סדורם עכ"ל:
פרק יט
ברכת מודים אנחנו לך היא לשון הודאה שאנחנו מודים שהוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו והוא המשגיח עלינו וחיינו מסורים בידו ונשמותינו פקודות אליו כמ"ש בידך אפקיד רוחי, וזה חסד גדול מאליו עלינו שלא מסר חיינו ביד מזל וצבא השמים. ועל כן נודה על הנסים הגלויים שעושה בכל יום עמנו ועל נפלאותיו וטובותיו הם נסים וטובות המכוסים שעושה בכל עת אתנו כלומר בכל רגע ורגע, כמ"ש רז"ל ע"פ כל הנשמה תהלל יה על כל נשימה תהלל יה, בנס שעושה השי"ת לאדם ואין בעל נס מכיר בניסו:
והא שתיקנו השתחויה באומרו מודים היינו כי הדרך הוא שהמודה ומשבח על הטובה יעשה קצת השהחויה להמטיב לו בעת שהוא מודה לו על הטובה וכמ"ש בשמואל ב' סי' ט"ז ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדוני המלך, ותרגם התרגום ויאמר ציבא מודינא אשכח רחמין בעינך רבוני מלכא וכן הוא בנחמיה ט' ורביעית היום מתודים ומשתחוים לה' אלהיהם שהוא ר"ל מודים וכן מ"ש שם וצבא השמים לך משתחוים היינו ר"ל מודים, מכנה הכתוב ההודאה בלשון השתחויה והיינו מטעם הנז'. והגאון יעב"ץ ז"ל בסידור שלו כתב וז"ל מודים היא ברכת הודאה מלשון אך צדיקים יודו לשמך, וכה"ג היה אומרה ביוה"כ, ולדעת הרמב"ם בפירושו למס' תמיד היו הכהנים אומרים אותה בכל יום בסדר התמיד עכ"ל:
ובספר דעת זקנים שהוא ביאור על התורה מרבותינו בעלי התוספות ז"ל בפרשת עקב בפסוק ועתה ישראל מה וכו' כתיב וז"ל, ולכך תקנו לומר מודים שהרי פירושו משתחוים כדכתיב גבי נעמן והשתחויתי לה' אלהיך, ותרגם יונתן ואודיתי קדם ה' אלהך. ומ"מ אנחנו אומרים מודים ולא משתחוים לפי שעולה בגימטריא מודים מאה לומר שכל האומר מודים כהוגן כאלו קיים מאה ברכות עכ"ל. והנה פסוק זה לא נמצא גבי נעמן אלא שם כתוב והשתחויתי בית רמון, ותרגם התרגום וסגדיתי ורק גבי השתחויתי דכתיב גבי ציבא תרגם אודתי וכאשר כתבתי לעיל, ואיך שיהיה הנה ודאי משמעות מודים דהכא הוא לשון הודאה וכמ"ש הרב יעב"ץ הנז', וכן בדברי רז"ל נקראת ברכה זו כולה מראשה לסופה ברכת הודאה: