אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תשובה· רבי מנחם קרקובסקי

פרק ג · הלכה ז

הלכה ו

חמשה הן הנקראין מינים האומר שאין שם אלוה ואין לעולם מנהיג. עי' ברכות י"ב ב' אחרי לבבכם זו מינות וכן הוא אומר אמר נבל בלבו אין אלהים. ועי' רש"י שם (ויש שם תיקון הצנזורה) ורבנו מפרש בפשיטות. ועי' מדרש תהילים מזמור ראשון ולב כסילים לא כן אלו המינים האומרים אבטומטוס הוא העולם (פי' בלי מניע עצמו בלי מניע חצוני, או דבר הבא במקרה זולת כוונת פועל. ועי' ערוך ערך אבטומטוס) ועי' סנהדרין ל"ח ב' דאמר רב יהודה אמר רב דאדם הראשון מין היה ורב נחמן אמר כופר בעיקר היה, משמע דכופר בעיקר אין זה מין. אבל נראה דרבנו מנה לקמן באפיקורס האומר שאינו יודע מעשה בני אדם ולפי"ז זה כוונתם באמרם כופר בעיקר היה ר"ל שכפר בידיעה זו. וראה זה מצאתי במה שראוי לעורר לרבים ע"ז מ"ש רבנו חננאל שם כי רב ור' יצחק ורב נחמן באו להודיע כן המינים אומרים כי אדם הראשון מין היה כמותינו ומושך בערלתו וכופר בעיקר היה ומביאין ראיה לדבריהם מאלו הפסוקים, הוו זהירים בתשובתם ללמד מה שתשיבו להם וכן פירוש כל כיוצא באלו אבל חכמי התלמוד חס שאומרים על אדם הראשון ועל כיוצא בו פגם והמפרש זולתו זה הפירוש עתיד ליתן את הדין עכ"ל.

והאומר שיש שם מנהיג אבל הם שנים או יותר. עי' סנהדרין ל"ח א' ת"ר אדם יחידי נברא ומפני מה שלא יהיו המינים אומרים הרבה רשויות בשמים ושם ע"ב כל מקום שפקרו המינים תשובתן בצדן נעשה אדם וכו' ואחר נקרא מין משום דאמר ח"ו ב' רשויות הן ועי' בחגיגה ועי' מדרש רבה בראשית שאלו המינים את ר' שמלאי כמה אלהות בראו את העולם ועי' מדרש רבה שמות ריש פכ"ט וירושלמי ברכות ריש פ' הרואה.

והאומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה. עי' בחגיגה ט"ו בנוסחא הישנה והובאה בעין יעקב כל שלא חס על כבוד קונו זה המסתכל בקשת רבא אמר כל המסתכל בקשת צריך ליפול על פניו דכתיב כמראה הקשת וכו' דמות כבוד ה' ואראה ואפול על פני לייטי עליה במערבא משום דמחזי כמינות אלא לימא ברוך זוכר הברית הרי דהגשמה חשיב מינות ועי' מגילה י"ח סמא דכולה משתוקה. ועי' השגת הראב"ד והנה מ"ש וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה ראיתי להגאון אור שמח זצ"ל שתיקן והגיה גדולים וטובים מעמנו ואין צורך לזה כי הכוונה ממנו כמו איש ממנו וכמו עצמת ממנו מאד וכמו כי חזק הוא ממנו כפשוטו ולא כמדרשו. ועי' להרב אבן עזרא בבראשית ג' כ"ב ופירוש ממנו לשון רבים כמו איש ממנו וכבר בארתי בס' היסוד למה נדגש נון ברבים ואנשי המזרח הקוראים אותו בלא דגשות יטעו.
ועי' בערוך ערך בעל ז"ל ובפ' אלו נאמרין בכל לשון (סוטה ל"ה א') כי חזק הוא ממנו מנו לא נאמר אלא ממנו כביכול אפילו בעה"ב אינו יכול להוציא כליו משם (ועי' שאלתות פרשת שלח ותשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סי' רל"ב) פי' מנו משמע מדידן ממנו דגש משמע כלפי מעלה כביכול אלמלא שא"א לומר דבר זה כלפי שכינה. נראה מדבריו דממנו לא שייך לומר על לשון רבים וכבר השיגוהו הרבה, ועי' להרב אבן עזרא בשמות א' ט' החילוק בין ספרי מזרח וספרי מערב בדגישות הנון ועי' בערוך השלם שם. שביאר לפי דבריו שהכוונה ממנו בצירי שהוא סימן לרבים וממנו בסגול הוא סימן ליחיד. והוא יפה מאוד. והונח הראב"ד בהשגתו דמי שטועה ואומר כן ע"פ טעותו במקראות ובדברי אגדות ר"ל שסובר שכך אמרה תורה אין לקרותו מין אלא טועה, אבל מודה הראב"ד שהוא מין אלא שסובר דאם עשה כן ע"פ טעות בתורה אינו מין שזהו כמו טעות בשאר דינים שבתורה. ושאלת המינים שהבאנו בכל מקום שפקרו המינים שהביאו גם הם מקראות. היינו לפי ששם א"א לטעות שהרי לפי טעות דעתם יביא הדבר לידי כפירה והירוס וכמ"ש רבנו בפ"ב דעכו"ם משא"כ הכא והדברים ארוכים.

וכן האומר שאינו לבדו הראשון צור לכל. ביאורו הפשוט מה שכלל רבנו בעקרו הרביעי שנאמין כי זה האחד האמור הוא קדמון בהחלט וכל נמצא זולתו בלתי קדמון בערכו אליו ומ"ש וצור לכל ר"ל חידוש העולם. גם ר"ל שהוא לבדו צור לכל וכמ"ש בסנהדרין ל"ח א' שם דאדם נברא בערב שבת שלא יהו המינים אומרים שותף היה לו להקב"ה במעשה בראשית הרי דזהו מין ועי' לרבנו בפרקי המורה מה שהאריך בעיקר הקדמות שזהו יסוד התורה.

וכן העובד כוכב או מזל וזולתו כדי להיות מליץ בינו ובין רבון העולמים. עי' מ"ש רבנו בפ"א דעכו"ם שזה היה טעות דור אנוש וכן אחר נקרא מין שטעה והאמין במטטרון דהוא שליח בלשון יון ועי' ב"ב כ"ה לכל רוחתא אוקמן לבר ממזרח דמורו בה מיני ועי' מנחות ק"י דקרו ליה אלהא דאלהא ועובד סבה שניה עי' מרכבת המשנה ח"ב.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תשובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה