עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה· רבי מנחם קרקובסקי
פרק ה · הלכה ד
וכל תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי זה רשע שוטה וגס רוח. מרן הגר"א ז"ל ציין לאבות פ"ד ור"ל שהוא בכלל גס לבו בהוראה ועי' היטב בדברי רבנו בפ"כ מהלכות סנהדרין ה"ח.
אלו התלמידים הקטנים שלא הרבו תורה וכו'. סוטה כ"ב א' ת"ר וכו' וקטן שלא כלו לו חדשיו הרי אלו מבלי עולם וכו' מאי קטן וכו' ר' אבא אמר זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, הגר"א ז"ל, והנה לא הביא רבנו כל הסוגיא ועד כמה עד ארבעין שנין וכו' והא דאמרו התם בשוין, ועי' כ"מ האריך, ועי' בתוס' סוטה כ"ב ב' ד"ה בשוין, שפירשו דבשוין אינו רשאי ורבה, שאני שלא היה כמותו, והנה עי' לרבנו בפ"כ מהל' סנהדרין ה"י ונראה דפסק כאביי דבאתר דאית גבר לא תהוי גבר וכמו שכתוב בגמ' שם לא צריכא בשוין ועי' בדברי רבנו בפ"ג מהל' סנהדרין ה"י ולפי"ז אפילו בשוין אינו מוכח וא"כ אין הפרש בין ארבעים לפחות מארבעים, והטעם שפסק רבנו כאביי עי' במרכבת המשנה ח"ב מ"ש בזה.
(וראיתי (בספר שכתב דאחר התקנה דתלמיד אל יורה אם לא נטל רשות מרבו ואפילו דיעבד אין הוראתו הוראה כמבואר בירושלמי פ"ו דשביעית ה"א וא"כ שוב אינו תלוי כלל בשנים אלא ברשות, והא דלא אמרו כן בגמ' שם על רבה, משום דמבית עלי קא אתי ולא סמכינן להו כמבואר בסנהדרין י"ד א' מנין שאין נסמכין לבית עלי וכו', ולדידיה הוי כמו קודם תקנה ולא נהירא, דמלבד שיש לפקפק בכל עצם הדבר, וגם סמיכה ונטילת רשות מרבו להורות לאו חדא מלתא היא ועי' סנהדרין י"ג ב' סמכין ליה בשמא קרי ליה רבי ויהבין ליה רשותא למידן דיני קנסות עוד הרי תלוי דבר זה בגרסאות שיש שאין גורסין רבה כלל כי אם רבא ועי' תוס' ר"ה י"ח דרבא לא הוי מדבית עלי כלל שלא היה כהן עי"ש וגם בלא זה הוא מופרך).