עבודת המלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה· רבי מנחם קרקובסקי
פרק א · הלכה ה
לעולם ילמוד אדם תורה ואח"כ ישא אשה. הוסיף רבנו לכתוב "לעולם" מה שלא נזכר בבריתא ובגמרא (ולא העתיקו גם בשו"ע) דלא נימא דוקא עד י"ח שנה אבל אחרי י"ח לא הוי הכי ומחויב לישא אשה להכי קאמר לעולם כן הביא במרכבת המשנה אלפנדרי בשם מוהרח"ו זצ"ל ואולי הועתק משם מוהרח"ו ז"ל שלא בדיוק ור"ל אחר עשרים וכן נראה להדיא מדברי רבנו בפט"ו מהל' אישות עי"ש.
ולי נראה עוד לומר, לפי שרבנו לא העתיק מה דאמרו בגמ' שם הא לן הא להו, ועי' לח"מ שכתב דרבנו סמך עצמו על מ"ש בהל' אישות והוא דחוק ובאמת הר"י הזקן ז"ל בתוספותיו כתב ומסתברא דהכי פירושא הא לן שיצרנו מתגבר עלינו, הא להו שמתוך שהם חפצים בתורה אין יצרם מתגבר עליהם והשתא לא פליגי שמואל ור' יוחנן עם הבריתא וכן נראה מפי' הר"מ בפ"א מהל' ת"ת, ולהכי כתב רבנו לעולם שאין חילוק בין מקום למקום ובין איש לאיש, אלא הכל תלוי בין אם יצרו מתגבר וכמו בבריתא ושמואל מודה לר"י בריחים על צוארו.