עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מנחם קרקובסקי
פרק יב · הלכה יב
השורט שריטה אחת על המת לוקה וכו' אחד כהן ואחד ישראל. עי' כ"מ מ"ש אחד כהן וכו' בפ"ק בקדושין יליף לה בג"ש ע"כ. ואינו מובן דהתם יליף ג"ש לענין קרחה ולא לענין שריטה. אבל באמת נמצאת ג"ש זו בתורת כהנים פרשת אמור אין לי אלא כהנים שריבה הכתוב בהם מצוות יתירות ישראל מנין ת"ל שרטת נאמר כאן שרטת ונאמר להלן ושרט לנפש מה כאן חייב על כל שריטה ושריטה וכו', ובאמת בש"ס דילן במכות יליף לחייב על כל שריטה ושריטה ת"ל ושרט ועי' פירש"י שם ב' פירושים ואפשר ג"כ לומר דכוונו לדרשת התורת כהנים הנ"ל ועי' ביראים שהקשה באמת למה לן ב' דרשות ע"ז, ועי' אחרונים הקשו ג"כ קושיא זו ולא ראו את היראים. אבל בכל זאת דברי רבנו צ"ע. דלקמן גבי קרחה כתב לה רבינו שפיר, שהרי כתב אחד ישראל ואחד כהן שקרח על המת אינו לוקה אלא אחת, והוא משום דלא נימא דכהן לוקה שתים כמ"ש הכ"מ ועי' מ"ש שם על זה אבל הכא למה כתב רבנו כלל דאחד כהן ואחד ישראל שהרי לא כתב אינו לוקה אלא אחת. וכי ס"ד דכהן לא ילקה ולומר דרבנו קאי אדלקמיה אחד כהן ואחד ישראל שרט שריטה אחת וכו' או חמש שריטות וכו' והוא כדרשת התורת כהנים והחידוש דגם ישראל לוקה חמש. אין זה מדויק בדברי רבנו ואין זה לשונו.