עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מנחם קרקובסקי
פרק יב · הלכה יא
כתובת קעקע האמורה בתורה הוא שישרוט על בשרו וימלא מקום השריטה כחול או דיו וכו'. מבואר בדעת רבנו דבעינן שריטה קודם ואח"כ כתיבה. ואלו רש"י במשנה כתב להיפך דכותב קודם ואח"כ שורט, ועי' ב"ח וש"ך שכתבו דאין נפק"מ אם עשה כך או כך ולבד שישרוט ויכתוב. אבל המהרש"ל בבאוריו לסמ"ג כתב דדוקא בשרט ואח"כ כתב וכן הוא מבואר בר"ן למתניתין ועי' רע"ב בפי' המשנה.
ופסק רבנו כת"ק ואע"ג דבתוספתא איתמר ואינו חייב עד שיקעקע בדיו בכחול לעכו"ם וסתם כר' שמעון קי"ל כמתניתין וכמ"ש ביבמות מ"ב ב' ועיין רא"ש סוף פ"ג דפסחים ובפי"ז דשבת הגר"א ז"ל.
בד"א בכותב אבל זה שכתבו בבשרו וקעקעו בו אינו חייב אלא א"כ סייע וכו'. עי' כ"מ, והוא בתוספתא דמכות פ"ג הכותב כתיבת קעקע בבשר של חבירו שניהם חייבין בד"א בזמן ששניהן מזידין אבל אם היו שוגגין פטורין אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב ועל כרחך במסייע כמ"ש בגמ' כ' ב' מאן דאכיל תמרי וכו' הגר"א ז"ל וכבר הרגישו בזה הרבה.