אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מנחם קרקובסקי

פרק יב · הלכה ז

הלכה ו

ולוקה על כל פאה ופאה ואם נטלן כולן כאחת לוקה חמש. ור"ל אפילו בהתראה אחת וכמ"ש רבנו לקמן גבי קרחה משום דפאות מחלקות, ועי' בתוס' שם ד"ה לא צריכא, והנה הריטב"א ז"ל בחדושיו למכות שם כתב גרסת הספרים ברוב המשניות וחייב על הזקן שתים מכאן ושתים מכאן ואחת מלמטה וכתב רבנו מאיר הלוי ז"ל דהא דלא קתני וחייב על הזקן חמש כדקתני וחייב על הראש שתים משום דבהקפת הראש יכול להקיף שתיהן בבת אחת בשתי ידיו ויתחייב שתים אבל זקן אינו יכול להשחית חמשת הפאות בבת אחת ואפילו בשתי ידיו שאפילו היה יכול לאמן שתי ידיו כאחת ולגלח כאחת שתים מכאן ושתים מכאן החמישית שהיא למטה ואינה בשורה שלהם לא היה יכול לגלח עמהם וכו' והא דקתני ר' אליעזר אומר אם נטלן כאחת אינו חייב אלא אחת לאו בבת אחת ממש קאמר, אלא שלא הפסיק ביניהם וסבר ר"א דכולה חד מעשה הוא כיון שלא הפסיק ביניהם ולפיכך אפילו התרו בו על כל אחת ואחת אינה חייב אלא אחת דחד לאו הוא, אי נמי מאי כאחת בבת אחת ובהתראה אחת וכגון דעבד תער עקום אבל ת"ק לא מיירי במילתא דלא שכיחא והיינו דלא קתני חמש ע"כ, וכתב ע"ז הריטב"א ומיהו יש משניות שגורסין וחייב על הזקן חמש, וכן להלן הביא הריטב"א ז"ל דעה זו, וכתב אח"כ אבל התוס' כתבו דלא פליג ר"א אלא בהתראה אחת ואפילו בהא פליגי רבנן עליה דסברי פאות מחלקות והכי מסתבר להו טפי כנראה שכן היתה גי' רבנו במשנה וכן דעתו ז"ל, ועי' מ"ש בזה עוד לקמן.

ואינו חייב עד שיגלחנו בתער וכו' לפיכך אם גלח זקנו במספרים פטור. עי' כ"מ דסרכא דלשנא דמתניתין נקיט ולאו דוקא דלכתחלה נמי שרי, ועי' בב"י כתב וז"ל אפילו לכתחלה מותר לגלח הזקן במספרים ואפילו כעין תער שהרי ממשנה זו למד הרמב"ם להתיר להקיף פאת הראש במספרים כמו שנתבאר דקא סבר דמתני' בין אפאת זקן בין אפאת הראש קאי וכו' עיי"ש וכבר כתבתי לעיל דזה אינו, ורבנו ס"ל ג"כ דמתניתין רק אזקן קאי, ובפאת הראש למד דמותר במספרים מן התוספתא כמו שמבואר לעיל, ובאמת שיש לעמוד על דיוק לשון רבנו דבה"ו בפאת הראש כתב ומותר ללקט הפאות במספרים לא נאסר אלא השחתה בתער, וכאן בזקן כתב לפיכך אם גלח זקנו במספרים פטור, וגם יפלא בעיני שלא הזכירו רבותינו, שהרב החינוך דייק להדיא מדברי רבנו דמספרים יש איסור, וכתב דדוקא במספרים כעין תער הוא דאסור, ועי' במרכבת המשנה ח"ב כתב והנכון דעל כרחך לא פליג ר' אליעזר (במתניתין) דחייב אלא בזקן דכתיב ביה גילוח והשחתה ומשו"ה נמי אמרו חכמים ואינו חייב אבל איסורא איכא משא"כ בפיאות דכתיב הקפה מודה ר"א, במספרים פטור ולרבנן שרי ע"כ, ודבריו מופלאים מכל צד, חדא דר"א לא פליג כלל על מספרים, ורק במלקט ורהיטני פליג משום דקסבר הני נמי גילוח עבדי וכמבואר בגמ' שם, ועוד דהרי בתוספתא שממנו מקור דברי רבנו בפאות הראש איתמר נמי ואינו חייב אלא בתער, ומ"ש דרבנו מחלק ביניהם.
והפשוט בדברי רבנו דלהכי נקיט דפטור ולא דמותר, משום שכתב לקמן בה"ח גבי שפה דמותר לגלחו בתער ואע"פ שהוא מותר לא נהגו ישראל להשחיתו אלא יגלח קצתו עד שלא יעכב אכילה ושתיה, הרי דהיה מנהג ישראל שלא לגלח גם במקום המותר ואפשר היה גם במספרים כעין תער מנהג זה, ועי' בב"י שם שכתב שלא ידע טעם למנהג זה, ועי' ב"ח ז"ל שכתב מטעם שנהגו העכו"ם להשחיתו והוא בכלל ובחוקותיהם לא תלכו עיי"ש ובאמת שגם בשו"ע לא העתיק כלל הך הלכתא דשפה ומנהגן של ישראל שרבנו הביאו, וצריך ביאור. וראיתי למי שרוצה לומר דמספרים כעין תער יהיה אסור בזקן כמו שיער בית השחי, והוא משום לתא דלא ילבש גבר, ולפי"ז בפאות הראש שפיר מותר לכתחלה דאין זה קישוט אשה, (ובאמת כתב כן רבינו יונה לענין תער במה שתחת הסנטר ודמי לה לשיער שבכל הגוף שאסור בהעברת תער ועי' מה שהשיג עליו מרן הגר"א ז"ל) אבל זה אינו, חדא דא"כ הו"ל לחייב מכת מרדות, וכמו במספרים כעין תער בבית השחי לשיטת הגאונים וכן הוא שיטת רבנו כמבואר להלן. ועוד דלפי"ז יהיה תלוי במנהג המדינה והרי העכו"ם עושים כן גם האנשים ועי' פרישה סי' קפ"ב דבדבר זה הולכין גם אחרי רוב העכו"ם. ועוד יש להאריך בעיקר הדבר אם שייך בזה לא ילבש גבר ולא רציתי להאריך עוד.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה