עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מנחם קרקובסקי
פרק יב · הלכה ב
האשה שגלחה וכו' ואשה שאינה בבל תשחית לפי שאין לה זקן אינה בבל תקיף לפיכך העבדים הואיל ויש להם זקן אסורים בהקפה. עי' כ"מ ולח"מ ומל"מ האריכו דלמה נקט רבנו כאיבעית אימא קמא דסברא הוא הואיל ואין לה זקן, וממילא איכא איסור בעבדים והרי מסוגיא שם משמע דהוא מילפותא דקרא, מזקנך או דיליף פאת פאת מבני אהרן וכבר האריכו בזה הרבה, דעל כרחך לתנא דמתני' דמחייב קרחה בנשים על כרחך לא נוכל לומר דדרשא דבני אהרן אכולהו קאי, ועל כרחך דאביי קאמר הכי לתנא דברייתא דאפילו אם נימא דפליג אמתניתין ולית ליה דרשא דכל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה, וס"ל כאיסי, אבל הרי גם לאיסי על כרחך דרשא דבני אהרן אכולהו קאי, ואין מקום להאריך במה שכבר האריכו טובא. והאמת הוא דאפילו להך לישנא שם דהוא מקרא דזקנך ולא זקן אשתך, מ"מ השתא דכתיב קרא ודאי אמרינן דהיינו דוקא בנשים דלית להו זקן וכבר העירו גם מזה.
אבל ראיתי להעיר בזה על דבר שלא הביאו רבותינו דהנה בבה"ג הל' נזיר איתא ג"כ כרבנו ממש, וז"ל והאשה שהקיפה או נקפה פטורה דכתיב לא תקיפו וכו' כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה כל שאינו בהשחתה אינו בהקפה ונשים הואיל וליתנהו בהשחתה דהא לית להו זקן בהקפה נמי לא איתנהו והוא להדיא כרבנו. והנה מרן הגאון ר' עקיבא בחדושיו למשניות תמה על דברי רבנו מהא דבעי למילף בב"ק פ"ח מק"ו דעבד פסול לעדות מאשה ופריך שם על זה מה לאשה שכן אינה במילה ועיי"ש בתוס' שדייקו דהרי מילה לא שייך באשה, ולמה לא פריך מהקפת הראש דנשים מותרות ועבד אסור ולא הוו מצי למדחי בזה קטן יוכיח כדדחי במילה. והנה באמת לפי דעת המרכבת המשנה ח"ב דס"ל לרבנו דעבד אסור אבל אינו לוקה משום דלא פשיטא ליה לרבנו הך מלתא דדלמא באמת ילפינן מקרא אפשר לדחות קושיא זאת, אבל אין דבריו מחוורין וכבר כתבנו דאפילו אי מקרא ילפינן אסור בעבד. ואפשר לומר דלמ"ד דון מינה ומינה, א"כ עבד ג"כ פטור אף דאית ליה זקן, ורבנו כ"כ רק לדידן דקי"ל דון מינה ואוקי באתרא, ולפי"ז לא פריך כן בב"ק משום דלרבנן דר' יהודה קאי שם, ומוכח בריש פרק שבועות העדות דאית ליה לר' מאיר דון מינה ומינה וגם בזה מצאתי שהרגישו ולכן אין כדאי להאריך עוד.