אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מנחם קרקובסקי

פרק י · הלכה ו

הלכה ד

אסור לנו להניח עכו"ם בינינו ואפילו יושב ישיבת עראי וכו' עד שיקבל עליו ז' מצות שנצטוו בני נח. ועי' בהשגה, והנה הראב"ד השיג בתרתי חדא דלאו דלא ישבו בארצך קאי רק אז' עממין וכן הוא דעת רש"י ז"ל בגיטין מ"ה ודעת הסמ"ג ועוד ראשונים דאסור רק ישיבת קבע ולא ישיבת עראי. והנה באמת ב' ההשגות הא בהא תליא, דאם נימא דלא ישבו בארצך קאי רק אז' עממין שפיר אפשר לומר דאסור רק ישיבת קבע שהרי קרא דלא תחנם לא תתן להם חניה בקרקע קאי גם אשאר אומות, ובז' עממין גלתה תורה דגם בישיבה לבד בלא חניה בקרקע ג"כ אסור, אבל אם נימא דקרא דלא ישבו בארצך קאי על כל העכו"ם, א"כ על כרחך דלרבויי ישיבת עראי קאתי, דאי לא"ה דרשה דלא תתן להם חניה בקרקע למאי אתי והרי ישיבה לחוד אסור גם בשאר האומות.
והנה הרב פני יהושע ז"ל בגיטין הקשה דלמה לן קרא דלא ישבו בארצך והרי גם בלא"ה איכא לא תעשה דלא תחיה כל נשמה, ולשיטת רבנו ניחא, דהרי לאו דלא תחיה רק בז' עממין הוא, ולאו דלא ישבו בארצך לשאר כל האומות, אולם אין זה מכריח כי יש לישב הדברים גם לשיטת הסוברים דאז' עממין קאי. אמנם בסוגיא דגיטין מ"ה שם אהא דתניא לא ישבו בארצך יכול בעכו"ם שקיבל עליו שלא לעבוד ע"ז הכתוב מדבר ת"ל לא תסגיר עבד אל אדוניו וכו' מאי תקנתיה עמך ישב, ואינו מובן לשיטת רבותינו הסוברים דלאו דלא ישבו בארצך בז' עממין קאי, א"כ מנ"ל דאם קבל עליו שלא לעבוד ע"ז מותר בישיבה ודלמא בז' עממים אסור אף אם קבל עליו שלא לעבוד ע"ז (ודוקא בקבלת ז' מצות) וקרא דלא תסגיר עבד אל אדוניו בשאר אומות הוא, ועל כרחך דפשיטא ליה להגמ' דלאו דלא ישבו בשאר אומות הוא ג"כ, ואפשר לומר לדידהו, דעדיין קשה דאם קרא דלא תסגיר בשאר אומות הוא, למה בעינן שינצל אליך מעם אדוניו, והרי אפילו עובד עכו"ם בשאר אומות לא נאסרה הישיבה בינינו.
אבל הרואה בדברי רבנו בפ"ח דמלכים ה"י שכתב שם וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח וכל מי שלא יקבל יהרג, ועי' כ"מ שם שכתב מקורו דכולהו תלמידי דרב אמרי על שבע מצות בני נח נהרג. ולענ"ד זה אינו, דזהו הדין לעכו"ם העובר על ז' מצוות דנהרג אבל רבנו ז"ל כתב דין אחר לגמרי, שאף שלא עבר, אלא שאינו מקבל עליו ז' מצוות נהרג ג"כ ועי' מ"ש בהל' מילה פ"א (ועי' מה שהארכנו שם במקומו בביאור דברי רבנו דלדעתו זהו בכלל עשר מצוות שנצטוו במרה וז' מהם הם ז' מצות בני נח ולכאורה למה בא הצווי במרה והרי אדם הראשון נצטוה על זה, והיה הצווי לכוף את כל העולם לכך ויתישב בזה הרבה, ועיי"ש מה שביארנו בזה) ולפי"ז על כרחך דלא ישבו בארצך קאי על כל האומות וגם ישיבת עראי, ושם לא השיגו כלל על רבנו, ויש להאריך עוד הרבה.

ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג. ובהשגה איני משוה לו בישיבת הארץ, והכ"מ מפרש דעת הראב"ד דכיון שקבל עליו ז' מצות אפילו בזמן שאין היובל נוהג למה נאסר עליו הישיבה, והרי ליכא חששה דפן יחטיאו אותך, וכתב דאה"נ דרבנו מודה לזה, אבל המעיין בפי"ד מאיסורי ביאה יראה שמקור ההשגה אחרת לגמרי, דהראב"ד אינו מודה להרמב"ם כלל באיסור הישיבה לגר תושב ואפילו בירושלים עצמה שאין מושיבין שם גר תושב בזמן שהיובל נוהג מקרא דעמך ישב ולא בעיר עצמה וכדרשת הספרי, אבל בזמן שאין היובל נוהג שרי לישב גם בירושלים עיי"ש, וזהו גם השגתו כאן, ועיקר מחלקותן יתבאר אי"ה במקומו ועי' עוד בפ"א מהל' מילה מה שביארנו דעת רבנו והראב"ד בענין זה.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה