אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מנחם קרקובסקי

פרק י · הלכה ד

הלכה ג

אף במקום שהתירו להשכיר לא לבית דירה התירו. עי' כ"מ ולח"מ מה שנדחקו דהעתיק רבנו לשון המשנה אף במקום, אף דדיקו מזה בגמ' דסתמא כר' מאיר ומכלל דאיכא דוכתא דלא מוגרי, ורבנו הרי פסק כר' יוסי. והמובחר מ"ש בזה הרב מהר"ל בן חביב, דמתניתין שפיר דיקו בגמ' דהרי לר"י ליכא דוכתי דלא מוגרי, אבל אחרי שאמרו בגמרא דשכונה אסור, א"כ שפיר אפשר לומר אף במקום שהתירו, דהיינו בליכא שכונה.
והנה לא נתבאר בדברי רבנו הדין בחוץ לארץ אם מותר להשכיר לבית דירה, שנחלקו בו רבותינו ועי' תוס' ורמב"ן ז"ל ועוד, ובירושלמי הרי מבואר דבחו"ל מותר, דדוקא בא"י שאנו מצווין לשרש אחריה ובסוריא גזרו אטו א"י, אבל מן התוספתא מ"ש שם כאן וכאן לא ישכור וכו' אפשר לומר דקאי אחו"ל ג"כ ואפשר דרק על א"י וסוריא ואין הכרע בדברי רבנו.

אבל משכיר להם בתים לעשותן אוצר. עי' השגה, ודברי רבנו הלא הם מפורשים בתוספתא כאן ומה שהשיג הראב"ד ז"ל נראה דס"ל דבשכר חמור לרכוב והביא עליו לגין יין דמותר הוא כמ"ש האחרונים ז"ל דדוקא דבר מועט, אבל אם הביא יין הרבה אסור, ולפי"ז אף אם ישכור לאוצר סתם ויכניס בו יין יהיה אסור ודבר זה צריך תלמוד.

אבל מוכר הוא משיקוץ או מוכר לו על מנת לקוץ וקוצץ. דעת הרמב"ן ז"ל מדחילק בבתים ושדות ולא חילק במחובר בין ארץ ישראל לחו"ל, מוכח דמחובר אסור אפילו בחו"ל, וראיה מהא דאמרינן לעיל י"ד דקל טב הוא, דלא מזבנינן הא דקל ביש מזבנינן והא תנן אין מוכרין להם במחובר לקרקע ומה קושיא הא דין זה דאין מוכרין הוא רק בא"י, אבל בחו"ל מותר, ודקל טב אסור. אולם מזה אין ראיה דהרי לר' מאיר קאי, ואיהו הרי ס"ל דגם בחו"ל אין מוכרין. אולם דעת רבנו כיון דקי"ל כר' יוסי דבחו"ל הכל מותר כ"ש במחובר לקרקע, ופסק רבנו כר' יהודא דמוכרו לקוץ וקוצץ ואף דהרי"ף ז"ל פוסק כר"מ דסתם מתניתין כוותיה, כתבו רבותינו הראשונים ז"ל משום דהוי סתם ואח"כ מחלוקת, ומדאיבעי שם בגמ' בהמה על מנת לשחוט מהו, וזהו אליבא דר' יהודה אבל לר"מ בודאי אסור אף שיודע ודאי שישחוט, ולהכי פסק רבנו כר"י, וכבר השיגו על זה רבותינו וגם מרן הגר"א ז"ל דהרי בכמה מקומות מיבעי לגמ' דלא כהלכתא ואליביהו דבית שמאי ושקיל וטרי אליביהו טובא, אולם כבר הביאו מהא דאמרינן לעיל ט"ו רב הונא זבין ההוא פרה לעכו"ם א"ל אימור לשחיטה זבנה, ופי' רב האי גאון ז"ל והביאו הרא"ש שם שהיה נראה לו שאינו לוקח אלא לשחיטה, והרי לר"מ בודאי אסור ועל כרחך דהלכתא כר' (יוסי) [יהודה] והדברים ארוכים בדברי רבותינו בשיטותיהם.

וכן אסור לספר בשבחן ואפילו לומר כמה נאה עכו"ם זה בצורתו ק"ו שיספר בשבח מעשיו. והא דאמר ר' יהודה בשבת ל"ג ב' כמה נאים מעשיהן של אומה זו, צ"ל דמטעם זה שתק ר' יוסי משום דס"ל דאסור לספר בשבחן והלכה כר' יוסי דנימוקו עמו. ושמעתי מידידי הגאון ר"ה איגוס שיחי' דר"י ור' יוסי לטעמיהו אזלי בבכורות מ"ה ביתר בידיו ורגליו ויליף מקרא דאצבעות ידיו שש שש דס"ל לר' יהודא דבשבחיה משתעי, וקאמר ליה ר' יוסי שם משם ראיה כך אמר לו כמותך יתמעטו ממזירי וכו' והוא משום דס"ל לטעמיה דבשבחיה אסור לספר ועל כרחך דואצבעות ידיו שש שש לגנותו הוא עיי"ש ועי' סוטה מ"ב עדיין לא הגענו לחצי שבחו של אותו רשע מכאן שאסור לספר בשבחן של רשעים וכו'. ומצאתי למרן הגר"א ז"ל בכתב יד קדשו למס' שבת (ונדפס זה עתה) שכתב שם כמה נאים מעשיהם של אומה זו, ודאי דאסור לומר כמה נאה על עכו"ם אלא דאמר כן שמוטב לדור תחתיהם ולא תחת אומה אחרת וכדאמר לעיל תחת נכרי ולא תחת חבר וכו', ור' שמעון בן יוחאי סבר דאפי"ה אסור לשבחם וכדמסיים כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן ע"כ.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה