עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מנחם קרקובסקי
פרק ח · הלכה ד
אילן שמעמידין תחתיו ע"ז כל זמן שהיא תחתיו אסור בהנאה נטלה מתחתיו הרי זה מותר מפני שאין האילן עצמו הוא הנעבד. עי' כ"מ, והנה ג' שיטות בדבר שיטת רש"י ז"ל דנטעו ולבסוף עבדו דמותר, הוא דוקא בנטע גרעין, אבל נטע יחור אסור, ולדבריו כאן מיירי דנטע יחור ולהכי כל זמן שהיא תחתיו אסור בהנאה, ואינו משמע בדברי רבנו דס"ל כרש"י דבנטע יחור מקרי תלוש ושיטת התוס' דלא מיירי כאן כלל בנטעו מתחלה לכך להעמיד תחתיו ע"ז, ומדינא גם בשעה שהיא תחתיו שרי, דהא הוי מחובר, אלא דרבנן גזרו על זה כל זמן שהיא תחתיו, משום שכל זמן שהיא תחתיו נראה כאלו היא נטועה מתחלה לכך. וזה בודאי אינו דעת רבנו שהרי סיים דלהכי נטלה מתחתיו מותר מפני שאין האילן עצמו הוא הנעבד. לא נשאר לפנינו כי אם שיטת הר"ן ז"ל וזו היא שהביא הכ"מ כאן דהכא באילן שנטעו מתחלה להעמיד תחתיו ע"ז עסקינן אבל צ"ב דבשלמא הר"ן לטעמיה שפיר כתב כן דאיהו גריס במשנה וביטלה. ושפיר מוקי לה בעשאו מתחלה לכך, והוי משמשין, וצריך ביטול, אבל רבנו הרי גריס ונטלה, ומשמע דבנטילה בעלמא סגי, ואי דעשאו מתחלה למשמשין הרי לא מהני כי אם ביטול. ועי' בתוס' רי"ד מהדורא תליתאי שכתב וסיפא דהעמיד תחתיה ע"ז וביטלה ארישא קאי באילן שנטעו מתחלה לכך או שגדעו ופסלו לכך ואתא למימר שאם לא נטעו כדי לעבדו אלא כדי להעמיד תחתיו ע"ז נאסר כרבנן ואינו ניתר בסילוק ע"ז מתחתיו דהו"ל תשמישי ע"ז שנעבדו שהן אסורין עד לעולם אלא בביטול ע"ז כדתנן לקמן המבטל ע"ז ביטל משמשיה ומשו"ה לא תני וסילקה כדתני גבי בית ובימוס מפני שנטעו מתחלה לכך אבל אם לא נטעו לכך מתחלה לא מיבעי אם העמיד תחתיו ע"ז דלא נאסר אלא אפילו השתחוה לא נאסר וכו' וא"כ דברי רבנו צ"ע טובא.
אולם באמת לא הך מלתא דנטל לא מהני כי אם דוקא ביטול והרי הריטב"א ז"ל כתב ויש שפירשוה אפילו בהכניסו שם לקבע על דעת משמשין אבל כשהוציא עכו"ם על דעת שלא להחזירה שם לעולם שנתיאש ממנו זהו ביטולו כדאמרינן בפרקין דלקמן גבי בימוס של מלכים וכן פירשו בירושלמי וכו' עיי"ש ויהיה זה דעת רבנו ור"ל שנטלה העכו"ם והוי זה ביטול ובאמת בפי' המשנה לרבנו נראה שהיתה לו הגי' במשנה וביטלה, וא"כ גם הכא הכונה שהנטילה הוא הביטול וכמו בהניחוה עובדיה בשעת שלום והנה לפי"ז ברור דהאי ונטלה צ"ל העכו"ם אבל נטלה ישראל לא, וכ"כ המאור ז"ל להדיא, ועדיין הדברים צריכים ביאור.
בית שבנאו העכו"ם מתחלה שיהא הבית עצמו נעבד. כן פירשו כל רבותינו והוא מוכרח בגמ' דילן, דבנה אף שלא הכניס אסור בהנאה, והא דאמרו בירושלמי ר' הילא אומר והוא שהכניס לתוכו ע"ז חולק הוא על גמ' דילן כן פי' הריטב"א ז"ל, ובאמת דברי הירושלמי שם יש לפרשו באופנים שונים.