אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי מנחם קרקובסקי

פרק ט · הלכה ג

הלכה ב

וכן נביא שעבר על דברי עצמו והכובש נבואתו חייב מיתה בידי שמים ובשלשתן נאמר אנכי אדרוש מעמו. עי' כ"מ דפשטיה דקרא למוותר על דברי הנביא שאינו שומע לדבריו וכן משמע מיניה נביא עצמו שהעם אינו שומע, ונראה מזה דנביא העובר על דברי עצמו הוא היינו הך עם מוותר על דברי נביא וכן ראיתי להרב התורה והמצוה שכתב כן בביאור הספרי, ועי' בהגהת המהרש"ל והב"ח בסוגיא שם דגרסי קרי ביה לא ישמע לא ישמיע לא ישמע, וכן מצאתי בספר המצוות החדש מכת"י מינכן שהביא שם הגאון ר' חיים העליר שבכ"י הערבי ואבן איוב הנוסחא הכי להדיא וא"כ נביא העובר על דברי עצמו הוא לימוד מיוחד מלא ישמע ועי' בהגהות הגר"א ז"ל שהביא גי' הגאונים ז"ל וכנראה ילפי עובר על דברי עצמו מקרא דאשר ידבר בשמי עי"ש היטב.

וכן למדנו מחכמים ראשונים מפי השמועה. (בכת"י אברבנאל וכן למדו חכמים הראשונים וכו') בכל אם יאמר לך הנביא וכו'. עי' כ"מ ובאמת הוא מבואר בספרי שופטים כדברי רבנו במלואם ובעינן לזה שיודע שהוא נביא כמבואר לעיל בפ"ז.

ואילו שאלו את אליהו וכו' אבל אני אקריב היום בחוץ בדבר ה'. עי' תוס' סנהדרין פ"ט ב' וביבמות דף צ' ב' ובתוס' ישנים שם שעמדו שם להקשות דאיך פריך שם ולגמר מיניה והרי הכא הוי ע"פ הדבור וכתבו התוס' בסנהדרין וכן בתוס' ישנים שם, דמדקדק התם מלישנא דבריתא דקתני הכל לפי שעה דמשמע הכל מפני צורך השעה, ואי על פי הדבור למה לי צורך השעה, בין לצורך בין שלא לצורך צריך לקיים צוויו של מקום אלא ודאי בנביא שעשה מדעתו קא אמרה ברייתא או שמקרא היה דורש גוי וקהל גוים עי"ש, ובדברי רבנו מבואר ההיפך, והכל לפי שעה אינו ר"ל לצורך שעה, אלא דר"ל דאפילו למגדר מילתא אם יאמר הנביא שמה שהוא עושה אינו רק משום מגדר מלתא והדין אינו כן אבל שהדין באמת הוא כן, הרי זה נביא השקר וס"ל לרבנו דהכא על פי דבור נעשה וכן מבואר בירושלמי מגילה פ"א הי"א ותענית פ"ב ה"ח ובמדרש רבה ויקרא פכ"ב א"ר שמלאי הקב"ה אמר לו שנאמר ובדברך עשיתי בדבורך עשיתי, והא דמקשו דאיך פריך הגמ' וליגמר מיניה והרי הכא הוי על פי הדבור אינו מובן, דהכא איכא מצוות עשה דאליו תשמעון וגם בבי"ד איכא מצוות עשה על פי התורה אשר יורוך בכל השלשה דברים עי"ש בר"מ פ"א דממרים ה"ב, וכיון שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה למה לא יוכלו גם לעקור בקום ועשה וכמו באליהו ומשני מגדר מלתא שאני, ולמגדר מלתא אין ה"נ דרשאי לעבור אפילו בקום ועשה לפי שעה וכמו שכתב רבנו בפ"ב דממרים ה"ד.
אבל כל זה ע"י בי"ד דוקא אבל לא ע"י יחיד ואפילו הוא נביא כאליהו אם לא שהוא בא בנבואה ולפי"ז יובן מאד מאי דחזר רבנו וכתב ועל הדרך הזאת אם צוו כל הנביאים לעבור לפי שעה מצוה לשמוע להם ולכאורה הדברים מיותרים לגמרי שהרי כבר כתב רבנו לעיל וכן אם יאמר לנו הנביא שנודע לנו שהוא נביא לעבור על אחת מכל מצוות האמורות בתורה לפי שעה מצוה לשמוע לו (וכבר עמד ע"ז הרב מעשה רוקח הספרדי ומ"ש הוא ז"ל דלהכי כתבו רבנו שנית דלא נטעי לומר דדוקא נביא כאליהו בעינן הוא תמוה דנביא מוחזק או עשה אות מה לי אליהו מה לי שאר נביא).
ולפי דברינו יהיה כוונת רבנו לבאר דדוקא כשהנביא אומר כן בשם ה' כמו שאמר אליהו אבל אני אקריב היום בחוץ כדבר ה', משא"כ אם לא אמר כן בתורת נביא אלא בא לעשות סיג מעצמו לדבר תורה אף שהוא נביא מוחזק לא מהני ובעינן דוקא בי"ד לכך וכמ"ש בהל' ממרים וזהו נגד דעת התוס' לגמרי, וצריך תלמוד בכל הענין הרחב הזה, כי ראה זה מצאתי ברמב"ם דפוס קונשטנדינא רס"ט הנוסח בדברי רבנו אבל אני אקריב היום בחוץ בדבר זה כדי להכחיש נביאי הבעל ואם אין זה טעות הדפוס אז יקבל הענין פנים אחרים, והדברים מבוארים כפי שכתבתי לעיל.
וראיתי להעיר בזה כי אפשר כיוון רבנו במאי דאמר ועל הדרך הזה אם צוו כל הנביאים לעבור לפי שעה מצוה לשמוע להם למה שנעשה לפי שעה ע"פ נביאים אחרים זולת אליהו שלא הזכירם רבנו, והרי גם בימי עזרא שהקריבו מזידין ואמרו ע"ז בגמ' בתמורה ט"ו אמר ר' יוחנן הוראת שעה היתה ה"נ מסתברא וכו' אלא כבשים כנגד מי עי"ש וכן מה שהזכיר עזרא שם המפורש בגבולין ואמרו ביומא ס"ט ב' דמה שגדלו בשם המפורש הוראת שעה היתה ומנוח שהעלה את גדי העזים ואת המנחה על הצור הא אמרינן ג"כ בזבחים ק"ח דהוראת שעה הוי להקריב בלי מזבח וגם למ"ד דבמות בימי שילה אסורין הא אמרו שם בזבחים קי"ט ב' אלא למ"ד זו וזו שילה ובמות הוי אסירן מאי ויקח מנוח הוראת שעה היתה, להתיר שחוטי חוץ וכן בקרבן גדעון אמרו בתמורה שלהי כ"ח דאמר ר' אבא בר כהנא שמונה דברים התירו באותה לילה, חוץ ולילה וזרות וכלי שרת וכלי אשירה ועצי אשרה ומוקצה ונעבד (ועי' מדרש רבה אחרי ובירושלמי פ"ק דמגילה הי"ב הגי' ז' עבירות הותרו עי"ש) וכן אמרו בירושלמי דמגילה שם ובמדרש רבה שם דטלה חלב שהקריב שמואל ג' עבירות נעשו בה היא ועורה, ומחוסר זמן, ולוי היה ולמ"ד במות בימי שילה אסורין שחוטי חוץ היו ועי' במדרש רבנו פי"ד זה שמואל בן אלקנה שהיה אפרתי והקריב באיסור במה ועי"ש ברד"ל ורש"ש מה שתמהו בזה, וכן מה שהקריב יהושע בגלגל בבמה, במדרש רבה שם, וכן דוד שהקריב בבמה שחוטי חוץ עי' במדרש רבה במדבר שם, וזה כוונת רבנו באמרו ועל הדרך הזה אם צוו כל הנביאים לעבור לפי שעה, ור"ל גם במקום שאינו למגדר מלתא אבל כיון שהוא לפי שעה אנו מחויבים לשמוע בקולם.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות יסודי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה