אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי מנחם קרקובסקי

פרק ו · הלכה ט

הלכה ח

כל השמות האמורים באברהם קודש, אף זה שנאמר א"ד אם נא מצאתי חן הרי הוא קודש. עי' כ"מ לפי שיש אומרים שזה חול ואפסק הלכתא דהוא קודש הזכירו רבנו, ובירושלמי וכן במס' סופרים הוזכר עוד מחלוקת דאלקים דכאשר התעו אותי אלקים ועל כרחך צ"ל דרבנו ס"ל כתנא דויש אומרים דאף הוא קודש ואילולי אלקים כבר התעו אותי, אבל צ"ע קצת דלמה לא הזכירו רבנו כשם שהזכיר קרא דאם נא מצאתי חן.

כל השמות האמורים בלוט חול חוץ מזה אל נא אד' הנה נא מצא עבדך חן. כבר עמד המהרש"א ז"ל ע"ז, דהרי בודאי קאי רק היכא דהוזכר אד', אבל שם הוי"ה שהוזכר בלוט בודאי קודש (וכן שם אלקים שהוזכר שתי פעמים ג"כ קודש בודאי) וא"כ לא נשאר כי אם הראשון הנה נא אדוני סורו נא אל בית עבדכם וקשה לומר ע"ז כל השמות ועי' כ"מ בשם הריטב"א דכתב ג"כ הכי ורבנו העתיק לשון הגמ' ובריתא דמס' סופרים.

כל השמות האמורים במיכה חול. ור"ל אף שם הויה כת"ק עי' כ"מ, והנה בירושלמי פ"א דמגילה סיים גם בדברי הת"ק חוץ מאחד דכל ימי היות בית אלקים בשילה, וצ"ל דפליג אתלמודא דילן, ובאמת כתב המהרש"א ז"ל דהא דאמר חוץ מאחד קאי גם את"ק ואינו כן בדברי רבנו, ומצאתי באשכול הל' ספר תורה סי' י"ז העתיק ג"כ כדברי ת"ק חוץ מאחד וכהירושלמי, ועי' רדב"ז בלשונותיו סי' ס"ז פשיטא ליה דבית אלקים קודש צריך ביאור. ואפשר לומר כמ"ש הרב נחל אשכול דגם רבנו ס"ל דבית אלקים בשילה קודש ולא הזכירו משום דכל ימי בית אלקים בשילה לא מיכה אמרו אלא שמואל כתבו וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית אלקים בשילה, ודוקא לר' אליעזר דס"ל דאלהים חול והויה קודש דידיה ראוי להזכיר חוץ מזה אבל רבנו לא הוצרך להזכירו כלל, ומ"מ קשה דהרי בירושלמי הזכירו גם הת"ק דס"ל דגם הוי"ה שם חול וצע"ק. ובכלל יש לי מבוכה רבה בענין זה, דהנה בתרגום יהונתן שם י"ח פסוק ה' ויאמרו לו שאל נא באלהים תרגום שאיל כען במימרא דה' הרי דס"ל דגם זה קודש וכן להלן פסוק י' כי נתנה אלהים בידכם ארי מסרה הוי"ה בידיכון וגם זה קודש, עד שמצאתי להרד"ק ז"ל שעמד בזה, וכתב דהתרגום יונתן חולק, והוא תמה איך אפשר לומר על השני שהוא חול עי"ש במה שהאריך בזה דעכ"פ מידי ספק לא נפיק ואינו נמחק, ולדעת רבנו דגם הוי"ה הנאמר במיכה חול כת"ק אין מקום לכל זה.

כל שלמה האמור בשיר השירים קודש והרי הוא כשאר הכינויין חוץ מזה האלף לך שלמה. עי' כ"מ מה שתמה בשם הר"ן על פסק רבנו דהאלף לך שלמה חול והוא כת"ק, והרי שמואל ס"ל כיש אומרים שם והאלף לך שלמה קודש, והרב סדר משנה כתב דרבנו דחה הא דשמואל מהלכה משום סוגיא דיבמות ק"ט ואיבעית אימא תוקע עצמו בדבר הלכה בדיינא דאתי דינא לקמיה וכו' ויליף דלעולם יראה הדיין עצמו כאלו חרב וכו' שנא' הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה ופרש"י גבורים דיינים שלשלמה שהשלום שלו מטתו בית המקדש דשם לשכת הגזית וכן הוא בסנהדרין ז' הרי דכולהו ס"ל דמטתו שלשלמה קודש וזהו דלא כשמואל ויש אומרים דלדידהו הנה מטתו שלשלמה קודש.
ואני בעניי לא ירדתי לסוף דעת רבותינו, דאטו שמואל הכריע בדין זה אי האלף לך שלמה הוא קודש או חול, והרי שמואל אמר רק דכל מלכותא דקטלה חד משיתא לא מיענשה, ויליף לה מפסוק זה דהאלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו, והנה אם קרא דהאלף לך שלמה הוא חול לכו"ע ולית מאן דאמר כלל דהוא קודש, הרי א"א למילף מיניה דבר זה ואין שום סמך במקרא זה, אשר על כן ממימרא דשמואל מוכח דעכ"פ איכא מאן דס"ל דהוא קודש, וא"כ יש מקום ללימוד זה לחדא משיתא ומזה הוכיחו דעל כרחך תנא דיש אומרים ס"ל דזה קודש, ולפי"ז הוכיח שמואל לחדא משיתא לתנא די"א, והרי ת"ק לא פליג כלל במציאות זו, ובעצם הדין הרי שמואל יוכל למסבר שפיר כת"ק, והוכיח חדא משיתא לתנא דיש אומרים, וכמדומה שאין מקום לקושיא כלל.

כל שלמה האמור בשיר השירים קודש והרי הוא כשאר הכינויין. וכן כתב באנת מלכא מלך מלכיא, דהרי הוא כשאר הכינויין, והוא פלא, דהרי בשאר הכינויין כתב רבנו לעיל בה"ה דרשאי למוחקן וכבר עמדו ע"ז רבותינו ז"ל ועי' כ"מ שכתב דהוא קודש לענין אם השביע את העדים בהם וכפרו דחייבים, וכ"כ הריטב"א והר"ן והרא"ש ז"ל בתשובה, והדין דין אמת אבל תמוה לכוין כן בדעת רבנו להביא דין זה בין דיני מחיקת השם ועי' רדב"ז בלשונותיו ח"א סי' ס"ז וח"ב סי' רנ"ה עי"ש. ומוכח מזה כמ"ש לעיל בה"ה דעת רב סעדיה גאון ז"ל והראב"ד ז"ל דהא דכינויין נמחקין דוקא שנכתבו שלא במקומן אבל אם נכתבו במקומן אסור למוחקן והוא מדאוריתא ובכתבי הקודש איסורן רק מדרבנן ועי"ש מה שהבאתי בשם הראב"ד ולפי"ז דברי רבנו מבוארין דהו"ל כנויין ובמקומן אסורין במחיקה מתורת קדושת כנוי שם שמים ועדיף מקדושת כתבי הקודש דשם הוי רק איסורא דרבנן.

כל מלכיא האמור בדניאל חול חוץ מאנת מלכא מלך מלכיא. עי' בכ"מ שכתב דהשם מלכיא הוא חול ועל כרחך הכוונה על מלכא ועי"ש מה שהאריך ועי' רדב"ז בלשונותיו סי' מ"ז אין דעתו כן עי"ש היטב מ"ש בזה.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות יסודי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה