אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי מנחם קרקובסקי

פרק ו · הלכה ה

הלכה ד

שאר הכינויין שמשבחין בהן את הקב"ה. (בכת"י ברלין שמשבחין בהן להקב"ה) כגון חנון וכו' הרי הן כשאר כתבי הקודש ומותר למוחקן. והנה עי' לקמן בה"ח דכתבי הקודש אסור לשרפם או לאבדם, וקשה לומר דכאן מדאוריתא קאמר דמותר למוחקן ושם בה"ח מדברי סופרים הוא, שאין זה מדרך רבנו לכתוב מותר על מה שאסור מדברי סופרים ועי' בחינוך מצוה תל"ז הרי הן כשאר כתבי הקודש שמותר למוחקן לצורך שום דבר, ואם נפרש כן על כרחך צ"ל בדעת רבנו דשם הקודש אית ביה איסור מחיקה אפילו לצורך שום דבר, והוא כדעת רבותינו האומרים כן ומדייקים כן מדברי רבנו שבה"ז גבי סתירת המזבח דבעי דרך השחתה משא"כ במחיקת השם לא הזכיר רבנו שיהא דרך השחתה, ועי' בתשב"ץ ח"א סי' ב' האריך הרבה בזה וס"ל דזה שרי והביא ראיות לזה, ועי' בתשובות הרמ"א סי' ק' הביא תשובת רבנו האי גאון ז"ל הביאה גם המרדכי בשבועות ואי קשיא גבי סוטה דכתיב וכתב ומחה וכו' הא לא קשיא דהא מוציא מידי ספק ומידי איסורא ועי' ברמ"א ז"ל שפי' שר"ל שאין זה בכלל מחיקת השם שאנו למדין מקרא דואבדתם את שמם וכו' דדוקא דרך מחיקה ואבידה אבל לצורך תיקון שרי עי"ש היטב, הרי דאפילו שלא לצורך תיקון השם כי אם לצורך אחר אין כאן איסור מחיקה והדברים ארוכים אצל רבותינו, וכן מטין גם דעת רבנו ולפי"ז אין הדברים הרי הן כשאר כתבי הקודש מובנים כלל.
והנה כבר הבאתי לעיל בה"ב דברי רבנו סעדיה גאון ז"ל הובא באשכול, ומצאתי הדברים מועתקים גם בס' ארחות חיים לרב אהרן הכהן מלוניל בדין אהבת השם, וז"ל כתב רבנו סעדיה ז"ל הכינויין אם טעה בהן הסופר וכתבן שלא במקומן נמחקין, וכתב הראב"ד ז"ל דאם לא טעה אסור למוחקן, או (אפילו) [צ"ל אי] כתב כל הפסוק אסור למחקן אפילו טעה, דאי לא טעה מאי איריא הני, דכל תיבה של אותיות הקודש דהיינו תורה ונביאים וכתובים נמי אסור למחוק אלא ודאי בדטעה והוא שלא נשלם הפסוק ובכי האי גוונא נמחקין לפי שבשר ודם נקראין בהם ואינן מיוחדין אל השם ואלו המיוחדין אפילו כתבן שלא במקומן אינן נמחקין והמוחקן לוקה ע"כ. והנה בודאי דדין הכינויין בכתבן שלא במקומן איירי דאי לאו הכי הרי הו"ל כתבי הקודש, אבל מ"מ הדברים תמוהים והרי בנכתבו שלא במקומן אין עליהם דין כתבי הקודש כלל ואיך כתב רבנו והרי הן כשאר כתבי הקודש, גם למה צריך רבנו לומר הרי הן כשאר כתבי הקודש בעוד שכתבי הקודש באמת אסור למוחקן והרי בגמ' שם ליתא אלא דכינויין נמחקין ונתקשיתי בזה זמנים טובא עד שזכיתי והראני בן גיסי הגאון שיחי' בכת"י ברלין ושם כתיב הרי הן כשאר דברי הקודש ומותר למחקן ולא הזכיר רבנו כתבי הקודש כלל בזה, דבודאי כתבי הקודש אסור למוחקן, ואם נכתבו שלא במקומן אין עליהם דין כתבי הקודש כלל, אלא כשאר דברי קודש שלא נתנו לבזיון אבל מותרים במחיקה והדברים ברורים, ועכשיו עיינתי וראיתי כי גם בס' ארחות חיים העתיק דברי רבנו הרי הן כשאר דברי הקודש (אלא שהמוציא לומר הוסיף ותקן כתבי הקודש מבלי הבחנה) והדברים מאירים ושמחים ועי' מ"ש בדברי רבנו בסוף הפרק.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות יסודי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה