אור ברסלב

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות· רבי מנחם קרקובסקי

פרק ה · הלכה ד

הלכה ג

אע"פ שאשתו של אדם מותרת לו תמיד, ראוי לתלמיד חכם שינהיג עצמו בקדושה. בדפוס קונשטנדינא רס"ט הנוסח שינהיג בכבוד את עצמו ובקדושה, ומקור דברי רבנו ביבמות כ' קדש עצמך במותר לך ובשבועות י"ח ב' כל המקדש עצמו בשעת תשמיש וכו' שנא' והתקדשתם והייתם קדושים, הגר"א ז"ל באה"ע סי' כ"ה ועי' בנדה ע"א א' ויקדש עצמו בשעת תשמיש וכו' ועי' לרבנו בפכ"א מהל' איסורי ביאה ה"ט שכתב שם שהוא מדת חסידות שלא יקל אדם את ראשו ושיקדש עצמו בשעת תשמיש ועי' לח"מ כאן.

ולא יקל ראשו ביותר. עי' מ"ש הראשונים ז"ל בביאור מגלה טפח ומכסה טפחים ועי' רא"ש ובשו"ע או"ח סי' ר"מ ועי' מס' ד"א זוטא פ"ג תחלת קלות ראש בנשים פתח לניאוף וקאי גם על אשתו. ומש"כ ולא עצלנים ולא עצבנים, בר"מ דפוס קונשטנדינא ליתא לתבות ולא עצבנים, ובכת"י אברבנאל ולא עצבים. והוא מדשתיק רב בחגיגה ה' ב' שם ש"מ דעצבות אין מדה לזה ואמרו בפסחים ע"ב ב' חייב אדם לשמח את אשתו לדבר מצוה.

ולא אחד מהם. עי' מס' כלה המשמש מטתו שכור וכו' שניהם שכורים וכו' ומשמע דכן אכולהו. ואפשר דס"ל לרבנו דזהו חידוש בתלמיד חכם דוקא דאפילו אחד מהם ובשאר כל אדם לא. ומיושבת קושית הלח"מ.

ולא תהיה ישינה. כן הוא במס' כלה ועי' תוס' נדה י"ב משמע שכן היתה גרסתם בגמרא.

ולא יאנוס אותה והיא אינה רוצה. אין כוונתו למ"ש בהל' איסורי ביאה ולא יבא עליה בעל כורחה והיא יראה ממנו, אלא הכוונה שאין רצונה לזה, וכוונתו להא דאמרו בעירובין ק' אסור לאדם שיכוף את אשתו לדבר מצוה וכמו שציינו בהגהות מיימוני וכבר הרגישו בזה.

ויפרוש מיד. הוא כפי' האחר של הראשונים ומכסה טפחים עי"ש בשו"ע סי' ר"מ. ותפס רבנו ככל הפירושים במדתן של תלמידי חכמים להיותם קדושים.

תוכן העניינים

עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה