עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות· רבי מנחם קרקובסקי
פרק ד · הלכה יח
לא ירגיל אדם להקיז דם תמיד. גיטין ע' בהנך שמונה שרובן קשה והרי אנו רואים לרז"ל כמה זהירות נחוץ לזה ואשכחן לשמואל ירחינאי דעביד מלתא בביתא לבני ואריחא וכדומה לזה הרבה ויש בזה סכנה על כן כתב רבנו להזהר בזה.
ומאחר חמשים שנה לא יקיז כלל. עי' הגהות מיימוני קבלת הגאונים בפי' הגמ' בין הפרקים ימעט ועי' רש"י בין הפרקים ארבעים וששים שנה, ולפנינו בנוסחת רבנו חננאל ז"ל בקבלת רבותיו בין הפרקים הגיע לחמשים שנה ימעט, וכבר נזכר אצלו זמן שקבע רבנו.
ולא יקיז אדם ויכנס למרחץ בו ביום. גיטין ע' הקיז דם ונכנס לבית המרחץ ואי לא עביד כולהו שיתא הרי ג"כ חליש עי"ש.
ולא יקיז ויצא לדרך ולא ביום שיבא מן הדרך. שם בגמ' שאמרו שם הבא בדרך דמשמע בין יוצא ובין בא מן הדרך.
ויאכל וישתה ביום ההקזה פחות ממה שהוא רגיל. לפנינו בכל הסוגיא וכן בשאר דוכתי מצינו שהוא אוכל ושותה לא כמו שהוא רגיל אבל שהוא פחות לא ידענו מקורו.
וינוח ביום ההקזה ולא ייגע ולא יתעמל. עי' בגיטין שם ונתיגע והקיז דם.