עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות· רבי מנחם קרקובסקי
פרק ד · הלכה יז
ויכסה ראשו בבית החיצון כדי שלא תשלוט בו רוח קרה. עי' מדרש רבה מצורע פי"ט דבר אחר בעצלתים ימך המקרה ע"י שהאדם הזה מתעצל לכסות את ראשו כראוי יִמַך המקרה הרי הוא נעשה דאומטיקוס ועי' בערוך שגרסתו נעשה הילמטקוס והוא בעל חולי נזילה הבאה מקרירות, ובשפלות ידים וכו' שהאדם הזה משתפל לקנח גופו כראוי וכו'.
ואם ישן מעט וכו'. עי' מדרש רבה קהלת על הפסוק מתוקה שנת העובד.
ולא ישתה מים קרים בצאתו מן המרחץ וא"צ לומר שלא ישתה במרחץ. ר"ל מים קרים כן מפרש רבנו כנראה אמרם ז"ל בשבת מ"א שם אשתי מיא דבי באני ר"ל שישתה רק חמין ולא צונן עי"ש וכן אמרו שם רחץ בחמין ולא שתה מהם.
ואם צמא כשיצא מן המרחץ וכו' יערב המים ביין או בדבש וישתה. עי' שבת ק"מ א' אנומלין יין ודבש וכו' אלונטית יין ישן ומים צלולין דעבדי לבי מסותא למיקר.
ואם סך בשמן במרחץ בימות הגשמים אחר שישתטף הרי זה טוב. עי' שבת מ"א שם רחץ ולא סך דומה למים ע"ג חבית אולם עי' במס' כלה רבתי פי' רחץ ולא סך סלקא דעתך, אימא ולא סך מעיקרא, וסיכה קודם רחיצה היא וצ"ב כי חסר שם בגמרא.